בוררות וגישור בישראל: המדריך המלא למי שבוחרים בהליך או נקלעו אליו
בוררות וגישור הם דרכים ליישב מחלוקת מחוץ לבית המשפט. בבוררות בורר מכריע והכרעתו מחייבת, ובגישור מגשר רק מסייע לצדדים להסכים. לפני שמסכימים להליך או חותמים על סעיף, בדקו מה הוא קובע, מי נושא בעלויות, מה סודי ואילו מועדים חלים, והתייעצו עם עורך דין.
אם אתם קוראים מדריך זה, כנראה מישהו הציע לכם בוררות או גישור, או שאתם עומדים לחתום על חוזה שבו מופיע סעיף כזה, או שהגיעה אליכם הזמנה להליך, או שכבר יש פסק או הסכם ואתם לא בטוחים מה עושים איתו. המדריך נכתב למי שנמצאים בישראל, צד לסכסוך עסקי, אזרחי או אישי, וצריכים להחליט איך להתמודד עם מחלוקת בלי להגיע בהכרח לבית משפט, או מה לעשות כשכבר נכנסו להליך כזה.
המדריך אינו מחליף עורך דין. הוא נותן מפה: מה ההבדל בין בוררות לגישור, איזו מסגרת משפטית חלה על כל אחד, אילו מצבים נפוצים מתעוררים ומה בודקים בכל אחד, איך נראה ההליך משלב ראשון ועד סופו, ומה כדאי להכין לפני שמדברים עם עורך דין. הוא מנוסח באופן כללי בכוונה, כי בבוררות ובגישור הפרטים, כמו מה כתוב בהסכם שחתמתם עליו או מה קבעתם עם הצד האחר, הם שמכריעים.
כדי להפיק ממנו את המרב, קראו קודם את הפרקים על ההגדרות והמפה, אחר כך עברו לפרק שמתאר את המצב שלכם, ובסוף עברו על רשימות המסמכים והטעויות. אם יש לכם מסמך שמגיע עם מועד, כמו הזמנה, כתב טענות או פסק, ייתכן שהזמן קצר, ומומלץ לפנות לעורך דין בהקדם.
מידע כללי בלבד, לפי הדין בישראל. אין כאן ייעוץ משפטי, ואין בו הבטחה לתוצאה כלשהי. כל מקרה נבדק לפי הנסיבות שלו, ועל הליכים ועל בקשות לבית משפט עשויות לחול מגבלות זמן קצרות.
מה הם בוררות וגישור, ומה לא
שני ההליכים נועדו ליישב מחלוקת מחוץ לאולם בית המשפט, אבל הם שונים זה מזה באופן יסודי, והבלבול ביניהם הוא מקור לטעויות.
בוררות (arbitration) היא הליך שבו הצדדים מסכימים למסור את ההכרעה במחלוקת לאדם אחד או יותר, הבורר, שמכריע בה בדרך כלל אחרי שמיעת טענות וראיות. ההכרעה, הנקראת פסק בוררות, מחייבת את הצדדים. ההליך דומה לדיון משפטי בכמה מובנים: יש טענות, ראיות, עדים ופסק, אבל הוא נקבע בהסכמה, לרוב פרטי, ובעל כללים גמישים יותר.
גישור (mediation) הוא הליך שבו אדם ניטרלי, המגשר, מסייע לצדדים לשוחח, להבין את האינטרסים של כל אחד, ולבנות הסכמה משלהם. המגשר אינו מכריע ואינו קובע מי צודק. אם הצדדים מגיעים להסכמה, היא נכתבת, והיא מחייבת ככל שנוסחה ונחתמה כך. אם לא, הצדדים חופשיים בדרך כלל לפנות להליך אחר.
בכל אחד מהם, כוחו של ההליך נובע מהסכמה. אבל בבוררות ההסכמה היא להיכנס להליך ולקבל את הפסק. בגישור ההסכמה נדרשת גם בסוף, ואיש אינו יכול לכפות פשרה.
מה מחוץ לתחום המדריך
- ליטיגציה בבית משפט. התדיינות רגילה בבית משפט, מסלולי ערעור וסדר דין אזרחי נמצאים בתחום נפרד. המדריך מזכיר אותם רק ככל שהם נוגעים לבוררות ולגישור.
- בוררות בין לאומית. סכסוכים עם גורמים מחוץ לישראל, ואכיפת פסקי בורר זרים, כוללים שאלות מיוחדות שלא נדון בהן כאן.
- הליכים מיוחדים בענייני משפחה ובתחומים נוספים. בתחומים אלה יש לעיתים הוראות או מסלולים מיוחדים, ולא כל עניין ניתן להכרעה בבוררות (אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים). המדריך מתאר את התמונה הכללית, ויש לבדוק את הדין הספציפי.
- הסכמים ללא סכסוך. ניסוח חוזה מסחרי בכללותו הוא עניין נפרד, והמדריך עוסק רק בסעיף הבוררות והגישור שבו.
- הליכים אחרים ליישוב סכסוכים. יש דרכים נוספות, כמו משא ומתן ישיר, פשרה בבית משפט, הכרעה של מומחה או הליכים לפי כללי גוף מקצועי. הן אינן הנושא כאן, אבל חשוב לדעת שהן קיימות.
המפה: מקורות הדין, הגופים ומי מחליט מה
מקורות הדין
בוררות בישראל מוסדרת בעיקר בחוק הבוררות, וקיימת לצדו פסיקה של בתי המשפט שמפרשת אותו ואת גבולות ההתערבות בפסק. הצדדים יכולים לקבוע בהסכמה חלק גדול מהכללים של ההליך, אבל לחוק יש הוראות שאי אפשר לוותר עליהן, ובתי המשפט שומרים על כללים בסיסיים של הוגנות.
גישור בישראל אינו מוסדר בחוק גישור כללי נפרד כמו הבוררות. ההסדרה נשענת על מספר מקורות: סעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, שמגדיר גישור ומאפשר לבית משפט להעביר תובענה לגישור בהסכמת בעלי הדין, תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993, שחלות גם על ענייני משפחה, תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, שמזכירות גישור כמנגנון חלופי ליישוב סכסוך, הסכם הגישור שהצדדים חותמים עליו עם המגשר, ודיני החוזים הכלליים. בגלל זה, ההסכם עם המגשר חשוב במיוחד: הוא קובע חלק גדול מהכללים, כולל סודיות.
גם דיני החוזים הכלליים רלוונטיים. סעיף בוררות בחוזה הוא תנאי חוזי, ודינו כדין תנאים אחרים: אפשר לפרש אותו, והוא יכול להיות מושפע מכללי הוגנות, ובחוזה אחיד, מחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982, שלפיו בית משפט מבטל או משנה תנאי מקפח בחוזה אחיד.
הגופים והבתים
- בית המשפט. בית משפט משתתף בבוררות בכמה שלבים: לעיתים הוא מעכב הליכים בתובענה שהוגשה בעניין שהוסכם למסרו לבוררות, אם צד להסכם ביקש זאת, מסייע במינוי בורר כשהצדדים לא מסכימים, ודן בבקשה לאשר פסק או לבטלו. ככלל הוא אינו בוחן את הצדק של ההכרעה כערכאת ערעור, אלא אם הצדדים הסכימו על ערעור לבית משפט.
- מוסדות בוררות וגישור. יש גופים, ציבוריים ופרטיים, שמציעים רשימות בוררים ומגשרים וכללי הליך מסודרים. אם חוזה מפנה למוסד כזה, הכללים שלו חלים, ולכן צריך לקרוא אותם.
- הבורר. מי שנבחר על ידי הצדדים או על ידי בית משפט או גוף אחר, והוא מכריע. הבורר נקבע בהסכם הבוררות או על פיו, ובית משפט רשאי למנותו כשהצדדים לא הסכימו. בדקו בעצמכם את הכשרתו ואת ניסיונו.
- המגשר. מי שמנהל את תהליך הגישור. לבתי המשפט יש רשימת מגשרים, ובתקנות נקבעים כישורים למי שמבקש להיכלל בה, ובעלי דין רשאים גם לבחור מגשר שאינו ברשימה. לכן כדאי לבדוק את הרקע שלו בעצמכם.
- גורמים אחרים. בעניינים מסוימים עשויים לפעול גופים נוספים, ולכן כדאי לבדוק אם יש מסלול ייעודי.
מי מחליט מה
בבוררות, הבורר מכריע במחלוקת לגופה, ובית המשפט מפקח על התהליך בגבולות צרים. בגישור, הצדדים עצמם מחליטים, והמגשר מנחה. ואם אין הסכמה בגישור, הדרך לבית משפט או לבוררות נשארת פתוחה, אלא אם נקבע אחרת בחוזה.
מצב ראשון: סעיף בוררות בחוזה שאתם עומדים לחתום עליו
מה קורה
החוזה שהונח לפניכם, עם ספק, שותף, משכיר, חברה או קבלן, כולל סעיף שלפיו כל מחלוקת תיפתר בבוררות. לעיתים הסעיף קצר ומוסתר בין סעיפים אחרים, ולעיתים הוא מפנה למוסד או לכללים שלא צורפו.
מה בודקים קודם
- מה הסעיף מכסה. כל מחלוקת הקשורה לחוזה, או רק סוגים מסוימים. ניסוח רחב מדי עלול לכלול גם עניינים שלא תכננתם למסור לבורר.
- מי בוחר את הבורר ואיך. שם מוסכם מראש, בחירה משותפת, מינוי על ידי גוף מסוים או על ידי בית משפט. סעיף שמאפשר לצד אחד לבחור לבד הוא נקודת תורפה.
- אילו כללים חלים. כללי מוסד, כללי ההסכם או הוראות החוק. אם מופנים לכללים שלא קראתם, בקשו אותם.
- המקום והשפה. היכן יתקיימו הדיונים ובאיזו שפה, כי זה משפיע על נוחות ועל עלות.
- סמכות הבורר. האם הוא רשאי לפסוק לפי הדין בלבד או גם לפי שיקולי יושר והגינות, ואילו סעדים הוא רשאי להעניק.
- ערעור. האם נקבעה אפשרות לערער בתוך הבוררות על פסק הבורר, או שהפסק סופי.
- עלויות. מי משלם לבורר ובאיזה יחס, והאם הפסק יכול לחייב את המפסיד בהוצאות.
- חריגים. האם יש עניינים שנשארים לבית משפט, כמו צו מניעה דחוף.
מסמכים שחשובים
הטיוטה המלאה של החוזה, הנספחים, הכללים שהסעיף מפנה אליהם, והתכתבות על המשא ומתן. אם החוזה אחיד ואין אפשרות לשנות, כדאי לשמור על ראיה לכך.
טעויות נפוצות
- לחתום בלי לקרוא את הסעיף, בהנחה שהוא "סטנדרטי".
- להניח שבוררות תמיד זולה ומהירה יותר מבית משפט. זה עשוי להיות נכון, אבל לא תמיד, ובוררות מורכבת עם כמה בוררים ודיונים רבים עלולה להיות יקרה.
- להניח שסעיף שלא ברור לכם ימחק או יתפרש לטובתכם.
- לוותר על הבהרת הסעיף כי "כבר סיכמנו הכול".
הצעד המעשי הבא
מבקשים לתקן סעיפים לא ברורים לפני החתימה, ובמיוחד את הנוסח שמאפשר בחירה חד צדדית של הבורר. אם החוזה אחיד וקשה לשנות אותו, שאלו עורך דין אם חוק החוזים האחידים או כללים אחרים עשויים להשפיע, והאם הסיכון מצדיק לשקול ויתור על העסקה. הדברים תלויים בנסיבות, ואין הבטחה שסעיף מסוים ייפסל.
מצב שני: הוזמנתם לבוררות או שנפתחה נגדכם בוררות
מה קורה
קיבלתם מכתב או הודעה שלפיהם הצד האחר פותח הליך בוררות נגדכם, בדרך כלל על בסיס סעיף בחוזה, ושמכם מופיע כנתבעים. לעיתים כבר מצורף כתב טענות ונקבע מועד להגיב.
מה בודקים קודם
- האם יש הסכם בוררות מחייב. צריך לבדוק אם חתמתם על סעיף כזה, אם הוא חל על הנושא ועל הצדדים, ואם הוא תקף. אם אתם סבורים שאין סמכות לבורר, חשוב לפעול בזמן ולא להמתין.
- מי הבורר ומי מינה אותו. ראו את המצב השלישי למטה.
- מה המועדים. יש מועדים להגשת כתב הגנה ולדיונים, וצד שמתעלם עלול להיפגע.
- מה הדין והכללים שחלים. הסכם הבוררות או כללי המוסד יקבעו.
- האם יש מקום לפתוח בגישור במקביל. לעיתים אפשר לשלב ניסיון הידברות בתוך ההליך.
מסמכים שחשובים
הסכם הבוררות או החוזה, כתב הטענות, מכתבי ההתכתבות לפני ההליך, ראיות על העניין (חשבוניות, הודעות, דוחות), וכל מסמך שמראה את ההסכמות בפועל.
טעויות נפוצות
- להתעלם מההזמנה בתקווה שההליך "ייעלם". הבורר רשאי להמשיך, ופסק שניתן בהיעדרכם עלול להיות מחייב.
- להשיב בהתראה קצרה בלי להתייעץ, או להגיב בעצבים.
- להתחיל להשתתף בהליך בלי לבדוק אם יש בסיס לטעון נגד סמכות הבורר.
- לא לאסוף ראיות בזמן ולהסתמך על זיכרון.
הצעד המעשי הבא
מגיבים בכתב ובמועד, גם אם רק כדי לבקש הבהרות או ארכה, מתייעצים עם עורך דין לפני שמגישים כתב הגנה או טענת סמכות, ובונים תיק ראיות מסודר. אם יש מקום לפשרה, בוחנים אותה אחרי שמבינים את הסיכון.
מצב שלישי: בחירת בורר, ניטרליות וניגוד עניינים
מה קורה
הצדדים צריכים להסכים על בורר, או שבית משפט או גוף אחר ימנה אחד. אתם חוששים שהבורר שהוצע קרוב לצד האחר, או שאינו מתאים לנושא.
מה בודקים קודם
- הכשרה וניסיון בתחום המחלוקת. בורר שמכיר את הנושא, כמו בנייה, שותפות או חשבונאות, יכול לקצר את ההליך. אבל גם צריך לשים לב לשאלה מה הרקע שלו מול הצד השני.
- גילוי נאות. בורר שהסכים למינויו חייב לנהוג כלפי בעלי הדין בנאמנות, ובית משפט רשאי להעבירו מתפקידו אם נתגלה שאינו ראוי לאמון הצדדים. בקשו ממנו הצהרה כתובה על קשרים קודמים עם הצדדים או עם עורכי הדין ועל כל עניין שעשוי להעלות חשש לניגוד עניינים.
- שכר והסדרי תשלום. מה השכר ומי משלם, וכיצד זה מוסדר מול כל צד. סידור שגורם לבורר להיות תלוי באחד הצדדים הוא סימן אזהרה.
- זמינות. האם הבורר יכול לנהל את ההליך בלוח זמנים סביר.
- דרך המינוי. אם יש מוסד שממנה, איך הוא עושה זאת ומה כללי הפסילה.
מסמכים שחשובים
קורות חיים או תיאור הניסיון של הבורר, הצהרת גילוי, מכתב ההסכמה על שכרו, והתכתבות על המינוי.
טעויות נפוצות
- להסכים לבורר בלחץ בלי לשאול אותו על קשריו.
- להמתין עם טענות על ניטרליות עד אחרי הפסק, במקום להעלות אותן מיד כשנודע לכם עליהן.
- לבחור בורר רק לפי שם או קרבה אישית, בלי לבדוק התאמה.
הצעד המעשי הבא
מבקשים גילוי כתוב לפני שמסכימים, בודקים עם עורך דין אם יש עילה להתנגד, ואם יש, מעלים את הטענה מיד. אם בית משפט מוסמך למנות או להחליף בורר, ייתכן שיש מסלול לפנות אליו, ולעיתים נדרש לפעול מהר.
מצב רביעי: הציעו לכם גישור, האם כדאי לנסות
מה קורה
הצד השני, עורך דין, בית משפט או גוף אחר מציעים גישור במקום תביעה, או במקביל אליה. אתם לא בטוחים אם זה מתאים, ומה אתם מסכנים.
מה בודקים קודם
- מה המטרה שלכם. פיצוי כספי, שימור קשר עסקי או משפחתי, הסדר לעתיד, מהירות, פרטיות, או הכרעה עקרונית. גישור מתאים יותר כשיש עניין בפתרון הנוח לשני הצדדים ופחות כשצריך תקדים או צו מהיר.
- האם הצד השני רציני. הליך שנעשה רק כדי לדחות או לבדוק את עמדתכם עלול להיות בזבוז. בחנו אם הוא מוכן לבוא עם סמכות להחליט.
- פערי כוחות ובטיחות. אם יש פער כוחות גדול, תלות כלכלית או חשש לאלימות או לאיום, יש לשקול בזהירות אם גישור מתאים, ובכל מקרה להתייעץ קודם.
- האם יש מועדים שרצים. אל תניחו שהגישור עוצר מגבלות זמן לתביעה. בדקו עם עורך דין אם צריך להגן על זכויותיכם בזמן.
- מי המגשר. בדקו את הרקע, הניסיון והניטרליות שלו לפני שמסכימים.
מסמכים שחשובים
תמצית הסכסוך, החוזים והמסמכים המרכזיים, חישוב של מה שאתם דורשים ושל מה שהייתם מוכנים לקבל, והצעות קודמות.
טעויות נפוצות
- להגיע בלי הכנה ובלי להגדיר מה אתם מוכנים לוותר עליו.
- להניח שהמגשר "יכריע" או יעניש את הצד השני.
- לחשוף במהלך ההליך מידע שעלול להזיק אם יתפתח משפט.
- לסרב אוטומטית, כי "אין סיכוי". לעיתים שיחה מנוהלת פותחת אפשרויות שלא היו בשיחה ישירה.
הצעד המעשי הבא
מבקשים לראות את הצעת ההליך בכתב, כולל שם המגשר והעלות והסכם הגישור, ומתייעצים אם להסכים. אפשר גם להציע תנאים, כמו מועד קצר או נוכחות של מי שמוסמך להחליט.
מצב חמישי: ההליך עצמו, הכנה, מהלך וסודיות
מה קורה
הוסכם לקיים גישור או בוררות, ואתם רוצים להבין איך זה עובד ומה כדאי להכין.
בגישור
המגשר פותח בהסבר על ההליך וחתימה על הסכם גישור, ואז יש לרוב מפגש משותף שבו כל צד מציג את עמדתו. לעיתים המגשר מנהל גם שיחות נפרדות עם כל צד, כדי לבחון אפשרויות ביחידות. ההצעות נבחנות, והמגשר מנסה לצמצם פערים. אם מגיעים להסכמה, היא נכתבת. אם לא, ההליך מסתיים, ובדרך כלל לא נשאר ממנו תוצר משפטי נגד אף צד.
סודיות: הליכי גישור נועדו להיות חסויים. החוק קובע שדברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי, ובגישור שהועבר מבית משפט התקנות אוסרות על המגשר לגלות מידע שנמסר לו במהלך הגישור למי שאינו צד לגישור. בפועל, ההיקף תלוי בהסכם הגישור ובדין החל. לכן כדאי לברר מראש מה בדיוק סודי, מי רשאי להיות נוכח, ומה קורה עם מסמכים שהוצגו.
בבוררות
ההליך דומה למשפט בקנה מידה גמיש יותר: כתבי טענות, גילוי מסמכים, ישיבות, שמיעת עדים וסיכומים, ובסוף פסק. הבורר מנהל את ההליך לפי ההסכם או הכללים, ובמסגרתם יכול לקבוע לוחות זמנים. גם בבוררות כדאי לברר מראש מה לגבי סודיות הוסכם בין הצדדים ומה קובעים כללי ההליך, ולא להניח שהיא מובטחת.
מה כדאי להכין
- סיכום קצר של העובדות עם ציר זמן.
- המסמכים המרכזיים מסודרים.
- הגדרה של מטרות ושל קווים אדומים.
- רשימת עדים אפשריים, בבוררות.
- הבנה של עלות המשך ההליך מול עלות הפשרה.
טעויות נפוצות
- להניח שכל מה שנאמר בגישור לא יזיק אי פעם. הכלל בחוק נוגע להליך משפטי אזרחי, ולכן שמרו על זהירות במה שאתם חושפים.
- לא לשמור פרוטוקול או תיעוד של סיכומים בבוררות.
- להסתמך על סיכום בעל פה עם המגשר או הבורר.
הצעד המעשי הבא
קראו את הסכם הגישור או כללי הבוררות לפני שמתחילים, שאלו על סודיות, על עלויות ועל סמכויות, והחליטו מראש עם מי אתם מגיעים ומי מוסמך לחתום.
מצב שישי: הגעתם להסכמה בגישור
מה קורה
אחרי מפגש או כמה מפגשים נראה שיש הסכמה. המגשר או הצד האחר מציעים לחתום מיד כדי "לסגור".
מה בודקים קודם
- האם ההסכמה כתובה ומפורטת. מי מתחייב למה, מתי, באיזה אופן, ומה קורה אם יש הפרה.
- האם היא מכסה את כל הנושאים. חשוב להבין מה לא הוסדר ומה נשאר פתוח.
- האם ויתרתם על טענות. ויתור על תביעה או על זכות הוא עניין משמעותי, ויש להבין את ההיקף.
- האם יש הליך תלוי ועומד. אם כן, בית משפט רשאי לתת להסדר גישור תוקף של פסק דין. החוק מאפשר זאת גם אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך, בבית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך.
- מי חותם. אם מדובר בחברה או בשותפות, צריך שיחתום מי שמוסמך לכך.
- מיסוי ועניינים נוספים. תשלום או העברת נכס עשויים להיות כרוכים בהשלכות מס ואחרות, ולכן כדאי לבדוק אותם עם איש מקצוע.
טעויות נפוצות
- לחתום במקום, בלחץ ובעייפות, בלי לקרוא או להתייעץ.
- לסמוך על הסכמה בעל פה.
- לא לקבוע מועדים ותוצאות להפרה.
- לא לבדוק מה קורה לתביעות או להליכים שכבר מתנהלים.
הצעד המעשי הבא
מבקשים לקבל את הנוסח לעיון, גם אם זה אומר לסגור למחרת, ומעבירים אותו לעורך דין. אפשר להסכים על הסכמה עקרונית ולחתום אחרי בדיקה. אם יש תיק בבית משפט, בודקים איך מדווחים עליו ומה יהיה גורל התביעה.
מצב שביעי: קיבלתם פסק בוררות, אכיפה או תקיפה
מה קורה
הבורר נתן פסק. אם זכיתם, אתם רוצים לגבות. אם הפסדתם, אתם שואלים אם אפשר לערער או לבטל.
מה בודקים קודם
- מה כתוב בפסק בפועל. מה נפסק, כמה, על מי, באילו מועדים ועם איזה נימוק. פסק שאינו ברור עלול ליצור קושי באכיפה.
- האם נקבעה בהסכם אפשרות ערעור פנימי. בבוררות לא קיים ערעור רגיל כמו בבית משפט, אבל הצדדים רשאים להסכים מראש על ערעור בתוך הבוררות. בדקו אם נקבע.
- האם יש עילה לתקיפה. בית משפט אינו בוחן מחדש את התיק לגופו. עילות הביטול מצומצמות ונוגעות, בין היתר, לפגמים חמורים בהליך, לחריגה מסמכות, לבעיות בהסכם הבוררות, למינוי בורר שלא כדין או לתוכן פסק המנוגד לתקנת הציבור. אי הסכמה עם התוצאה אינה לבדה עילה.
- המועדים. לבקשה לבטל פסק חלות מגבלות זמן קצרות, שבית המשפט רשאי להאריך רק מטעמים מיוחדים, ולכן הזמן חשוב כבר מהיום שבו נמסר הפסק.
- האם משלמים מרצון. מי שמפסיד ושוקל לתקוף כדאי שיתייעץ עם עורך דין לפני שהוא משלם או מבצע.
- האם נדרש אישור של בית משפט. פסק בוררות אינו ניתן לאכיפה אוטומטית, ובדרך כלל הצד הזוכה מבקש מבית המשפט לאשר אותו, ומשאושר, דינו כדין פסק דין של בית משפט.
מסמכים שחשובים
הפסק המלא והנספחים, הסכם הבוררות, פרוטוקולים, התכתבות עם הבורר, המועד המדויק שבו קיבלתם את הפסק, ואישורי תשלום אם היו.
טעויות נפוצות
- להמתין ולחשוב שהפסק "יסתדר" או שהצד האחר יפעל מעצמו.
- לתקוף פסק רק כי התוצאה לא מוצאת חן, בלי עילה ממשית. כדאי לשקול גם את עלות ההליך.
- לפעול נגד הפסק בדרכים לא משפטיות, כמו הימנעות מתשלום בלי בדיקה.
- להשתהות בפנייה לעורך דין.
הצעד המעשי הבא
שומרים את הפסק ואת מועד קבלתו, ופונים מיד לעורך דין כדי לברר מה אפשר לעשות ובאיזה מועד. מי שזכה ירצה לבדוק איך מבקשים אישור ואיך אוכפים. מי שהפסיד ירצה לבדוק אם יש עילה ואם כדאי לתקוף. ההחלטה תלויה בעובדות, ואין ודאות מראש.
ההליך צעד אחר צעד, מהיום הראשון ועד הסוף
הדרך נראית שונה בכל מקרה, אבל יש רצף נפוץ. משכי הזמן אינם קבועים ותלויים בסוג המחלוקת, בכללי ההליך, בזמינות הבורר או המגשר ובשיתוף הפעולה של הצדדים.
- עוצרים ומתעדים. אוספים את המסמכים (ראו הרשימה בהמשך), רושמים ציר זמן, ושומרים הכול. לא מוחקים הודעות.
- בודקים מה הוסכם. האם יש סעיף בוררות או גישור בחוזה, מה הוא קובע, ומה קורה אם אין. בלי הסכמה כזאת, בוררות לא מתחילה מעצמה.
- מגדירים מטרה. מה אתם רוצים להשיג ומה הפשרה שתתקבל אצלכם, כולל מה עלות ההמשך.
- פונים בכתב. מכתב ענייני לצד האחר שמתאר את העניין ואת הדרישה, ומציע הידברות או הליך מוסכם.
- בוחרים הליך. גישור, בוררות, או פנייה לבית משפט. לעיתים משלבים: גישור ובמקביל הכנה לבוררות.
- ממנים את מי שמנהל את ההליך. מגשר או בורר, אחרי בדיקת רקע, גילוי וקביעת שכר.
- מסכימים על כללי ההליך. כתב הסכמה מפורט: סמכות, כללי ראיות, לוח זמנים, סודיות, עלויות, ערעור.
- מקיימים את ההליך. מפגשי גישור, או כתבי טענות, גילוי ושמיעה בבוררות.
- סיום. בגישור: הסכם בכתב, או סיום בלי הסכמה. בבוררות: פסק.
- אחרי הסיום. בגישור: ביצוע ההסכם ובמידת הצורך בקשה לאישור בית משפט. בבוררות: אישור הפסק ואכיפה, או תקיפה במועד.
לעיתים אפשר לעצור בכל שלב ולהמשיך בדרך אחרת. בחירה מוקדמת ומושכלת בהליך יכולה לחסוך זמן וכסף בהמשך, ואילו בחירה שלא נבדקה עלולה לסגור אפשרויות.
מה משפיע על העלות ועל משך הזמן
אי אפשר לקבוע מראש מחיר או משך, ומומלץ לבקש הערכה כתובה. הגורמים העיקריים:
- סוג ההליך. גישור בדרך כלל קצר ופשוט יותר מבוררות מלאה, אבל אם הוא נכשל, עלותו מתווספת לעלות ההליך שיבוא אחריו.
- מורכבות המחלוקת. מספר הצדדים, כמות המסמכים והעדים, והצורך בחוות דעת מומחים.
- מספר הבוררים. בורר יחיד לעומת מותב של שלושה, וכל אחד מהם גובה שכר.
- שיטת התמחור. שכר שעתי, שכר לפי שלב או סכום קבוע. שאלו מה כלול ומה לא.
- מוסד או הליך פרטי. מוסד גובה לעיתים אגרות והוצאות מנהליות, ולצידן הוא מעניק מסגרת מסודרת.
- שיתוף הפעולה. צד שמתעקש על כל פרט מאריך. צד שמגיע מוכן מקצר.
- איכות ההכנה. מסמכים מסודרים ותיעוד טוב חוסכים זמן.
- הוצאות נלוות. אולם, תמלול, תרגום, מומחים.
- ערעור, אישור ואכיפה. לאחר הפסק עשויים להידרש הליכים בבית משפט, והם מוסיפים לעלות ולזמן.
- עלות ההימנעות. גם מחלוקת שנמשכת בלי הכרעה עולה, בזמן ובקשר העסקי. השוו בין החלופות.
מסמכים וראיות שכדאי לאסוף
לפני שמתחילים
- החוזה המלא עם הנספחים, והטיוטות אם יש.
- סעיף הבוררות או הגישור, והכללים או המוסד שאליהם הוא מפנה.
- התכתבות בין הצדדים, הודעות, דוא"ל ומסמכים שמראים מה סוכם בפועל.
- חשבוניות, אישורי תשלום, דוחות ושאר המסמכים הכספיים הנוגעים למחלוקת.
- ציר זמן קצר של האירועים.
- רשימת אנשים שמכירים את העובדות, ופרטי קשר.
במהלך ההליך
- ההזמנה, כתבי הטענות והחלטות של הבורר או המגשר, עם תאריכי קבלה.
- הסכם הבוררות או הגישור כפי שנחתם, והסכמות שנוספו.
- פרוטוקולים או סיכומים של מפגשים.
- חשבונות שכר הבורר או המגשר ותשלומים.
אחרי ההליך
- הפסק המלא או ההסכם החתום.
- המסמכים שנמסרו לגבי הביצוע או התשלום.
- כל פנייה לבית משפט, ואסמכתאות.
אל תיצרו מסמכים בדיעבד ואל תשנו מסמכים קיימים. מסמך שנוצר או נערך אחרי המעשה פוגע באמינות. ושימו לב: מסמכים שהוצגו בהליך חסוי עשויים להיות כפופים להגבלות שימוש בהליך אחר.
טעויות נפוצות ודגלים אדומים
טעויות שחוזרות
- לחתום בלי לקרוא. סעיף בוררות, הסכם בוררות או הסכם גישור שנחתמים בחיפזון.
- להתעלם מהזמנות ומועדים. צד שלא משיב עלול להפסיד בהיעדרו.
- להניח שבוררות אינה "אמיתית". פסק בוררות מחייב, ותקיפתו קשה.
- להניח שגישור חסר סיכון. מה שאתם חושפים וחותמים עליו עלול לחייב אתכם.
- לא לברר את הרקע של הבורר או המגשר.
- לדבר יותר מדי. חשיפת אסטרטגיה או ראיות חלשות בשלב מוקדם.
- להמתין עם פנייה לבית משפט אחרי פסק. מגבלות זמן עשויות לחלוף.
- לחתום על הסכם בלי לשקול מס והשלכות נוספות.
דגלים אדומים
- בורר שיוצר קשר חד צדדי עם צד אחד בלי ידיעת האחר.
- סעיף שמאפשר לצד אחד לבחור את הבורר או לשנות את הכללים.
- לחץ לחתום על הסכם בלי זמן לעיין בו.
- מגשר שמנסה להכריע, לאיים או ללחוץ על צד להסכים.
- דרישה להסכים על סודיות מוחלטת שמונעת מכם לפנות לעורך דין או לרשויות.
- גילוי מאוחר של קשר בין הבורר לצד האחר.
- הצעה לשלם לבורר או למגשר שלא דרך המסלול המוסדר.
מתי חייבים עורך דין, איך בוחרים ומה שואלים
מתי נדרש עורך דין
אפשר לנסות לטפל לבד בעניינים קטנים ופשוטים. אבל כדאי להתייעץ, ובהקדם, כשיש:
- חוזה שמכיל סעיף בוררות ואתם מתלבטים אם לחתום.
- הזמנה לבוררות או כתב טענות שהתקבלו.
- הצעה לחתום על הסכם בוררות או גישור.
- סכום משמעותי, או השפעה על עסק, על נכס או על משפחה.
- חשש לניגוד עניינים של הבורר או המגשר.
- הסכמה בגישור שלפני חתימה.
- פסק בוררות, בין אם אתם הזוכים או המפסידים.
- חשש לפער כוחות, ללחץ או לאלימות.
איך בוחרים
- בדקו שמדובר בעורך דין ברישיון, ושיש לו ניסיון בבוררות או בגישור, לא רק בבית משפט.
- שאלו אם הוא מייצג בדרך כלל צדדים מסוג שלכם, והאם יש ניגוד עניינים.
- שאלו מי מטפל בתיק בפועל ובאיזו תדירות מעדכנים.
- בקשו הסבר ברור בלי הבטחות. עורך דין אחראי לא יבטיח תוצאה.
- בקשו הסכם שכר טרחה כתוב.
שאלות לפגישה הראשונה
- מה ההערכה הראשונית שלך, ומה חסר כדי להעריך?
- האם בוררות, גישור או בית משפט מתאימים יותר למקרה שלי, ולמה?
- אילו מועדים חלים עליי, ומה הקרוב ביותר?
- מה הסיכונים והעלויות הצפויים בכל חלופה, ואיך מתמחרים?
- מה כדאי לשנות בסעיף או בהסכם לפני שאני חותם?
- אילו מסמכים כדאי שאביא?
- האם כדאי שתלווה אותי בהליך עצמו או רק תייעץ?
- מה אסור לי לעשות עכשיו?
מילון קצר
- בוררות (arbitration): הליך שבו בורר מכריע במחלוקת בהסכמת הצדדים, והכרעתו מחייבת.
- גישור (mediation): הליך שבו מגשר ניטרלי מסייע לצדדים להגיע להסכמה, ואינו מכריע.
- בורר (arbitrator): מי שמוסמך להכריע בבוררות.
- מגשר (mediator): מי שמנהל את הגישור ואינו מכריע.
- סעיף בוררות (arbitration clause): תנאי בחוזה שלפיו מחלוקות יוכרעו בבוררות.
- הסכם בוררות (arbitration agreement): ההסכמה בכתב למסור מחלוקת לבורר.
- פסק בוררות (arbitral award): ההכרעה של הבורר.
- אישור פסק (confirmation of an award): בקשה לבית משפט לתת לפסק תוקף שמאפשר אכיפה.
- ביטול פסק (setting aside an award): בקשה לבית משפט לפסול פסק בעילות מוגבלות.
- הסכם גישור (mediation agreement): ההסכם בין הצדדים למגשר על כללי ההליך, כולל סודיות.
- הסדר פשרה (settlement agreement): ההסכם שהצדדים חותמים עליו בסיום הגישור.
- ניגוד עניינים (conflict of interest): מצב שבו לבורר, למגשר או לעורך דין יש אינטרס שעלול לפגוע בניטרליות.
- סמכות (jurisdiction): מה הבורר רשאי להכריע בו.
- חוזה אחיד (standard form contract): חוזה שנוסח מראש על ידי צד אחד, בלי משא ומתן.
48 השעות הקרובות
אם אתם בתוך עניין כזה, אלה הצעדים שכדאי לעשות בימים הקרובים:
- אל תחתמו. אל תחתמו על הסכם בוררות, הסכם גישור או הסדר לפני שבדקתם אותו.
- אספו מסמכים. חוזה, התכתבות, הזמנה, פסק ומסמכים כספיים. שמרו העתק.
- רשמו מועדים. מה כתוב בהזמנה, בפסק או במכתב, ועד מתי צריך להגיב.
- השיבו בכתב. גם אם רק כדי לאשר קבלה ולבקש זמן, ולא להתעלם.
- כתבו ציר זמן ומטרות. מה קרה, מה אתם רוצים ומה אתם מוכנים לוותר עליו.
- שמרו על סודיות. אל תפרסמו, ואל תחשפו מידע שעלול להזיק בהמשך.
- בררו על הבורר או המגשר. מי הוא, מה הרקע שלו ומה הקשר שלו לצד האחר.
- קבעו ייעוץ. פגישה עם עורך דין לפני צעד משמעותי עשויה לחסוך טעויות יקרות.
CoPartner AI מחברת בין הקוראים לבין עורך דין מתאים ברשת העורכים שלה, בהתאם לסוג העניין ולצרכים שלכם. הקישור אינו מהווה ייעוץ משפטי, והמידע במדריך זה כללי בלבד.
שאלות נפוצות
מה ההבדל המרכזי בין בוררות לגישור?
בבוררות הצדדים מוסרים את ההכרעה לבורר, ופסקו מחייב אותם. בגישור המגשר אינו מכריע, ורק עוזר לצדדים להגיע להסכמה משלהם. לכן בבוררות משלמים בדרך כלל במחיר של שליטה בתוצאה, ובגישור שומרים על השליטה אבל אין ודאות שתהיה הסכמה.
חתמתי על חוזה עם סעיף בוררות. האם אני חייב ללכת לבוררות?
ככלל, מי שהסכים לבוררות בכתב עלול להיות מחויב להתדיין בה: כשמוגשת לבית משפט תובענה בעניין שהוסכם למסרו לבוררות, ובעל דין שהוא צד להסכם מבקש, בית המשפט יעכב את ההליכים, אלא אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות. עם זאת, תוקפו ופרשנותו של הסעיף תלויים בניסוח ובנסיבות החתימה. אם נטען נגדכם שהסעיף חל, אל תתעלמו מכך ובדקו אותו עם עורך דין.
האם אפשר לערער על פסק בוררות?
לא כמו על פסק דין רגיל. ככלל, בית משפט אינו בוחן מחדש את התיק לגופו, ותקיפה אפשרית רק מטעמים מוגבלים שהחוק קובע. יש הסכמות שבהן הצדדים קובעים מראש אפשרות ערעור על הפסק, ולכן חשוב לבדוק מה נקבע בהסכם הבוררות.
מה קורה אם צד אינו מגיע לבוררות או לגישור?
גישור הוא הליך מרצון: בעל דין רשאי להפסיק אותו בכל עת, ואין דרך לכפות עליו הסכמה. עם זאת, בתובענות מסוימות בבית משפט נקבעת בתקנות סדר הדין האזרחי פגישת מידע על גישור, ומי שלא התייצב אליה עלול להיות מחויב בהוצאות. בבוררות, צד שנעדר עלול למצוא שהבורר ממשיך בלעדיו ופוסק, ולכן אין להתעלם מהזמנה. בכל מקרה כדאי להשיב בכתב ולהתייעץ לפני שמחליטים.
האם מה שנאמר בגישור נשאר סודי?
ההליך נועד להיות חסוי: החוק קובע שדברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי. עם זאת, היקף החיסיון תלוי בנסיבות ובמה שנחתם, והכלל שבחוק נוגע להליך משפטי אזרחי. בקשו מהמגשר להסביר בכתב מה סודי ומה לא, ושאלו עורך דין לפני שאתם מוסרים מידע רגיש.
האם אפשר להגיע לגישור גם כשכבר הוגשה תביעה?
כן, וזה נפוץ. בית משפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור, והצדדים רשאים לפנות אליו גם מיוזמתם. אם מגיעים להסדר גישור, בית המשפט רשאי לתת לו תוקף של פסק דין.
מי משלם לבורר ולמגשר?
ככלל הצדדים, לפי מה שסוכם או נקבע בכללי ההליך. בבוררות, אם לא נקבע אחרת, בעלי הדין משלמים לבורר חלק כחלק, והבורר רשאי להורות על הוצאות הצדדים. בגישור שהועבר מבית משפט, אם לא הוסכם אחרת, התשלום שווה בשווה. כדאי לברר את שיטת התמחור ומי נושא במה לפני שמתחייבים, ולקבל זאת בכתב.
האם כדאי להגיע לבוררות או לגישור עם עורך דין?
לעיתים קרובות כן, בעיקר כשהסכסוך כספי או מורכב. ההחלטות שמתקבלות בהליכים אלה, כמו חתימה על הסכם בוררות או על הסדר, קשות לביטול בהמשך. עורך דין עוזר להבין מה אתם מוותרים עליו ומה אתם מקבלים, גם אם מי שמנהל את ההליך הוא אדם אחר.
מה עושים אם לא סומכים על הבורר?
בדקו אם יש לו קשר לצד האחר או עניין בתוצאה, ואם הוא גילה זאת. כדאי להעלות טענות על חוסר ניטרליות מיד, ולא להמתין לפסק. בית משפט רשאי להעביר בורר מתפקידו, למשל אם נתגלה שאינו ראוי לאמון הצדדים. פנו לעורך דין מיד, כי ייתכן שצריך לפעול מהר.
האם הסכם גישור הוא מסמך מחייב?
הוא יכול להיות, אם נערך בכתב ונחתם בידי הצדדים והוא מנוסח ככזה. בגישור שהועבר מבית משפט, התקנות קובעות שההסדר נערך בכתב ונחתם בידי בעלי הדין, ובעל פה קשה להוכיח. כדאי לוודא שיש בו מועדים, התחייבויות ברורות ותוצאות להפרה, ולשקול לבקש מבית משפט לתת לו תוקף של פסק דין.
האם גישור מתאים לכל סכסוך?
לא. הוא נוטה להתאים כשיש עניין בשימור קשר או בפתרון יצירתי, ופחות כשיש חשש לאלימות, פער כוחות גדול, או צורך בהכרעה עקרונית או בצו מהיר. אם יש חשש לאלימות או לאיום, חשוב להתייעץ לפני שנכנסים להליך.
מה עושים אם מציעים לי לחתום על 'הסכם בוררות' אחרי שהסכסוך כבר התחיל?
זו הזדמנות לנהל משא ומתן על כל הפרטים: מי הבורר, מה הכללים, מה היקף הסמכות, האם יש ערעור ומה העלויות. אל תחתמו על נוסח מהיר לפני שהבנתם מה אתם מוותרים עליו, ובקשו זמן להתייעץ.