דיני חברות ושותפויות בישראל: המדריך המלא למייסדים, בעלי מניות, דירקטורים ושותפים
דיני חברות ושותפויות בישראל נשענים על חוק החברות, על פקודת השותפויות, על המסמכים המכוננים של הגוף ועל הסכמים בין השותפים. כשיש מחלוקת, אספו תקנון, הסכם בעלי מניות או הסכם שותפות, פרוטוקולים ודוחות כספיים, ופנו לעורך דין מוקדם. הזכויות והסעדים תלויים בסוג הגוף ובנסיבות, ועל הליכים עשויות לחול מגבלות זמן.
אם אתם קוראים מדריך זה, כנראה אתם נמצאים באחת מכמה נקודות. אתם עומדים לפתוח עסק עם שותף ורוצים להבין אם להקים חברה או שותפות. אתם מייסדים או בעלי מניות בחברה שבה האווירה התערערה, ואחד מכם רוצה לצאת. אתם בעלי מניות מיעוט שמרגישים שמדירים אתכם. אתם מוזמנים להיות דירקטורים ושואלים מה האחריות שלכם. או שאתם שותפים בעסק משותף, ולא ברור לכם מה בעצם הדין אומר על היחסים ביניכם. המדריך נכתב לכל אלה בישראל, ומנסה לתת מפה לפני שמקבלים החלטה.
הוא לא מחליף עורך דין. הוא מסביר מה התחום מכסה, מי הגופים שמעורבים, אילו מצבים נפוצים קיימים ומה בודקים בכל אחד מהם, איך נראה ההליך בדרך כלל, ומה כדאי להכין לפני שמדברים עם עורך דין. הוא מנוסח באופן כללי בכוונה, כי בתחום הזה פרט קטן, כמו מה כתוב בתקנון, מי חתם על מה ומתי, או האם נחתם הסכם בכלל, יכול לשנות לגמרי את התוצאה.
כדי להפיק ממנו את המרב, קראו קודם את הפרקים שמגדירים גבולות ומפה, אחר כך עברו לפרק שמתאר את המצב שלכם, ובסוף עברו על רשימות המסמכים והטעויות. אם אתם כבר בתוך מחלוקת חיה, למשל אחרי שקיבלתם מכתב התראה, הוזמנתם לאסיפה שנוגעת לכם, או שהשותף הודיע שהוא פורש, ייתכן שהזמן קצר, ומומלץ לפנות לעורך דין בהקדם.
מידע כללי בלבד, לפי הדין בישראל. אין כאן ייעוץ משפטי, ואין בו הבטחה לתוצאה כלשהי. כל מקרה נבדק לפי הנסיבות שלו, ועל הליכים משפטיים עשויות לחול מגבלות זמן.
מה תחום דיני חברות ושותפויות מכסה ומה לא
התחום עוסק בשאלה איך אנשים עושים עסק ביחד דרך מסגרת משפטית: איך מקימים אותה, מי הבעלים ומה זכויותיהם, מי מנהל ובאילו חובות, איך מקבלים החלטות, איך מכניסים שותף או משקיע, איך שותף יוצא, ומה קורה כשהיחסים נשברים. בצד החברות, התחום כולל את הממשל התאגידי: אסיפות כלליות, דירקטוריון, נושאי משרה, חובות זהירות ואמונים, עסקאות עם בעלי עניין וזכויות של בעלי מניות מיעוט. בצד השותפויות, הוא כולל את היחסים בין שותפים, אחריותם כלפי נושים, סיום השותפות וחלוקת נכסיה.
יש גבולות שחשוב להכיר, כי הם קובעים לאיזה גורם ולאיזה סוג מומחיות פונים:
- הסכמי העסקה של בעלי תפקידים. כשאחד מבעלי המניות הוא גם עובד, שאלות של שכר, פיטורים והודעה מוקדמת נוגעות לדיני העבודה, אף על פי שהן משתלבות לעיתים בסכסוך התאגידי. מי שמחזיק גם מניות וגם משרה צריך לבדוק את שני הצדדים.
- אופציות לעובדים ותגמול הוני. יש להן היבטים משפטיים ומיסויים משלהן. הן מוזכרות כאן רק כשהן נוגעות ליחסים בין בעלי המניות.
- עסקאות מיזוג ורכישה. מכירת חברה או רכישתה כרוכה בבדיקת נאותות (due diligence), בהסכם מורכב ובשאלות של מיסוי ורגולציה. כאן מוזכרות רק ככלי ולא כנושא מלא.
- חדלות פירעון. כשחברה או שותפות אינן מסוגלות לשלם את חובותיהן, חל דין נפרד, ויש בו גורמים ושלבים משלו. סכסוך בין שותפים אינו בהכרח חדלות פירעון, ולהפך.
- מיסוי. ההבחנה בין חברה לשותפות משפיעה על המס, אבל חישובי מס נעשים עם יועץ מס או רואה חשבון. המדריך אינו מחליף אותם.
אם הבעיה שלכם נמצאת על הגבול, למשל סכסוך שותפים שכולל גם תביעת שכר וגם טענות לקיפוח, או מכירת חברה שמלווה בחוב לבנק, כדאי לציין זאת בפני עורך הדין כבר בפגישה הראשונה.
המפה: מקורות הדין, הגופים והבתים שמחליטים
מקורות הדין
כדי להתמצא, כדאי להכיר את הרבדים שמעצבים את הזכויות והחובות:
- חוק החברות. זהו החוק המרכזי בעניין חברות בישראל. הוא קובע איך חברה נוצרת, מי ממונה עליה, מהן חובות הדירקטורים ונושאי המשרה, אילו החלטות דורשות אישור של בעלי המניות, ואילו סעדים עומדים לרשות בעלי מניות. חלקים ממנו חלים רק על חברה ציבורית או על חברה מסוימת, ולכן חשוב לדעת איזה סוג חברה יש לכם.
- פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975. זהו המקור המרכזי לדיני השותפויות. הוא מגדיר שותפות כקשרים בין בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים, קובע חובת רישום לשותפות שנתכוננה לשם ניהול עסק (בכפוף לחריג שבפקודה), ומסדיר את האחריות של שותפים כלפי צד שלישי, את היחסים בין השותפים ואת פירוק השותפות. יש הבחנה בין שותפות כללית לשותפות מוגבלת, ולכל אחת כללים משלה.
- המסמכים המכוננים והמסמכים שנחתמו. בחברה, התקנון הוא המסמך המכונן, ולפי חוק החברות דינו כדין חוזה בין החברה לבין בעלי מניותיה ובינם לבין עצמם. בשותפות, זה הסכם השותפות. מעליהם או לצדם יכול להיות הסכם בעלי מניות או הסכם מייסדים, שהוא חוזה פרטי בין הצדדים.
- דיני החוזים והנזיקין הכלליים. חלק גדול מהמחלוקות הוא חוזי: מה הובטח, מה נחתם, מה נהוג בין הצדדים. כללי תום הלב והפרשנות חלים גם כאן.
- פסיקה. חוק החברות קובע את ההוראות, אך את הפרשנות שלהן, למשל מתי התנהלות נחשבת קיפוח, קובעים בתי המשפט בפסיקתם. לכן אי אפשר להסתפק בקריאת החוק.
- חוקים נוספים לפי הענין. כשהחברה ציבורית או כשהיא פועלת בענף מוסדר, חלים חוקים נוספים, ובהם חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, שאליו מפנה חוק החברות.
הגופים והבתים
- רשם החברות ורשם השותפויות. רשם החברות מנהל את מרשם החברות לפי חוק החברות, והרשם מוסמך, בין היתר, להורות לחברה להמציא לעיונו את המרשמים והפנקסים שהיא חייבת לנהל ולעדכנם. יחידת השותפויות ברשות התאגידים מטפלת ברישום שותפויות ובדיווחים ששותפויות חייבות בהגשתם לרשם, לפי פקודת השותפויות. הרישום והדיווח אינם פורמליות ריקה: מידע שגוי או חסר עלול ליצור בעיות.
- בתי המשפט האזרחיים. סכסוכים בין בעלי מניות, תביעות בשם החברה ובקשות לסעדים בגין קיפוח נדונים בדרך כלל בבית משפט אזרחי. בקשות לפירוק חברה או שותפות מוגשות לפי החוק לבית המשפט המחוזי. בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פועלת מחלקה כלכלית, ולא כל מחלוקת בין בעלי מניות נמצאת בסמכותה. שאלות של סמכות מקומית ועניינית נבדקות בכל מקרה.
- בוררות וגישור. הרבה הסכמים בין בעלי מניות ובין שותפים קובעים שמחלוקת תוכרע בבוררות או תחל בגישור. אם יש סעיף כזה, הוא משפיע על הדרך.
מי מחליט מה? אם הסכסוך נוגע בשאלה מה מגיע למי, למשל חלוקת רווחים, שווי מניות, קיפוח או הפרת הסכם, בית משפט או בורר מכריעים. אם השאלה היא רישום או דיווח, הרשם הוא הגורם. אם השאלה היא איך מקבלים החלטה בתוך החברה, התשובה נמצאת בתקנון ובחוק, ולא אצל גורם חיצוני.
מצב ראשון: אתם עומדים להקים עסק עם שותף, חברה או שותפות
מה קורה
שני אנשים או יותר מתכננים עסק משותף. הם שואלים מה עדיף: חברה או שותפות, איך מחלקים בעלות, ומה צריך לסכם לפני שנכנסים לעבודה, כספים וקניין רוחני.
מה בודקים קודם
- מה סוג הגוף. חברה היא אישיות משפטית נפרדת, מה שנוגע ככלל לאחריות לחובות. בשותפות כללית, כל שותף חב יחד עם שאר השותפים ולחוד בחיובי השותפות, ולכן השותפים עלולים לשאת באחריות אישית לחובות העסק. שותפות מוגבלת מכירה בסוגים שונים של שותפים. מה שמתאים תלוי באופי הפעילות, בסיכון, בצורך בגיוס כספים ובשיקולי מס, ולכן כדאי לבדוק זאת עם עורך דין ועם יועץ מס לפני ההחלטה.
- מי מביא מה. כסף, ידע, עבודה, לקוחות, קניין רוחני. מה שלא נכתב נוטה להיות מחלוקת. הבטחה בעל פה שמי שיעבוד יותר יקבל יותר היא מקור שכיח לסכסוך.
- איך מתקבלות החלטות. מי מחליט על שכר, גיוס כספים, כניסת שותף, מכירה. האם נדרש הסכם כולם, רוב, או סמכות מיוחדת לאחד.
- מה קורה כשמישהו עוזב. מה עם החלק שלו, מי יכול לקנות אותו ובאיזה מחיר או לפי איזה מנגנון.
- מה קורה כשיש מחלוקת. מי ממנה מכריע, האם מתחילים בגישור, ואילו הליכים עומדים לרשות הצדדים.
מסמכים שחשובים
טיוטות, הצעות, חילופי הודעות על הבנות, מסמכי הקמה, תקנון או הסכם שותפות, הסכם בעלי מניות אם נחתם, ומסמכים שמראים מי העביר כסף או נכס לגוף.
טעויות נפוצות
- להתחיל לעבוד בלי שום מסמך, "כי אנחנו חברים".
- להתייחס לחלוקה שווה כברירת מחדל נכונה בלי לשאול מי באמת יתרום מה.
- להעתיק תקנון מסטנדרט בלי להתאים אותו, ולהניח שהוא פותר שאלות של יציאה וקיפאון.
- לרשום חברה או שותפות על שם גורם אחד בלי להבהיר מה מעמדם של האחרים.
- להתעלם מהבדל בין שותף למנהל, בין בעל מניות לעובד.
הצעד המעשי הבא
לפני הקמה, כתבו על דף מה כל אחד מכם מביא, איך מחליטים, ומה קורה כשמישהו עוזב. הציגו את הרשימה לעורך דין, שיתרגם אותה למסמכים, ובדקו עם יועץ מס את ההשלכות של בחירת המבנה. שיחה כנה בשלב הזה זולה בהרבה משיחה אחרי מחלוקת.
מצב שני: הסכם בעלי מניות והסכם שותפות: מה צריך לכתוב ולמה
מה קורה
החברה הוקמה או עומדת לקום, ושואלים אם צריך מעבר לתקנון גם הסכם בעלי מניות. בשותפות, שואלים מה חייב להיות כתוב בהסכם. לעיתים ההסכם כבר קיים, ורוצים לדעת אם הוא מגן עליכם.
מה בודקים קודם
התקנון הוא מסמך מכונן שחל על החברה ובעלי מניותיה, ויש לו מסגרת מסוימת. הסכם בעלי מניות הוא חוזה פרטי בין בעלי המניות, שיכול לכסות הבנות מסחריות שהתקנון אינו עוסק בהן. חוק החברות מתיר במפורש לבעלי מניות לערוך ביניהם הסכמי הצבעה, בכפוף לחובות המוטלות עליהם לפי החוק. בבדיקה כדאי לשאול:
- האם ההסכם והתקנון עקביים. כשיש סתירה ביניהם, התוצאה אינה תמיד ברורה, ולכן אל תניחו שההסכם גובר.
- מי צד להסכם. האם כל בעלי המניות חתומים. האם גם החברה צד לו. השאלה משפיעה על האפשרות לאכוף אותו.
- מנגנוני העברת מניות. זכות סירוב ראשונה, איסור העברה, אופציית רכישה, והסדרים שמאפשרים לבעל מניות להצטרף למכירה של אחר (בפי העוסקים בתחום: תג אלונג) או לחייב אחרים להצטרף (דראג אלונג). אלה הסדרים שהצדדים רשאים להסכים עליהם ביניהם, והם חלים רק אם הוסכמו ונכתבו.
- עזיבה של מייסד. מה קורה למניות שלו אם עוזב מוקדם: האם יש הבשלה (vesting), האם החברה או השותפים יכולים לרכוש אותן, ובאיזה מחיר או לפי איזה מנגנון קביעת שווי.
- קיפאון. האם יש הליך להכרעה כשהצדדים חלוקים ואיש אינו יכול להכריע, כמו גישור, מכריע מוסכם או מנגנון של הצעה הדדית שבו כל צד יכול להציע מחיר והאחר בוחר אם לקנות או למכור.
טעויות נפוצות
- להשתמש בנוסח גנרי בלי להתאים אותו לעסק ולמצב הספציפי.
- לחתום בלי לקרוא את הסעיפים על יציאה וקיפאון, כי הם "לא רלוונטיים כרגע".
- לסמוך על תקווה שתמיד נסתדר.
- לנסח מנגנוני מחיר שאינם ברורים, כמו קביעת שווי בלי להגדיר מי קובע ובאיזה אופן.
- בשותפות, לא להסדיר מה יקרה אם שותף נפטר, נפגע או מסרב להמשיך לתרום.
הצעד המעשי הבא
אם יש הסכם, העבירו אותו לעורך דין עם התקנון ועם הסיפור, ובקשו לדעת איפה הוא חזק ואיפה חלש. אם אין, עדיף להסכים על הנקודות הקריטיות בשלב מוקדם, לפני שיש כסף, קניין רוחני או עבודה על כף המאזניים. לשותפים שנכנסים לעסק קיים: ביקשו לראות את ההסכם הקיים לפני שאתם משקיעים.
מצב שלישי: אתם בעלי מניות מיעוט ומרגישים שמדירים אתכם
מה קורה
אתם מחזיקים בחלק מהמניות, ללא שליטה בהחלטות. אינכם מקבלים מידע, לא מוזמנים לאסיפות, הדירקטוריון ממנה את עצמו ומעביר לעצמו הטבות, החלטות על גיוס או הנפקת מניות מדללות את החלק שלכם, או שהוחלט שלא לחלק רווחים בזמן שהרוב נהנה מהחברה בדרכים אחרות, כמו שכר, הלוואות או עסקאות עם גופים קשורים.
מה בודקים קודם
- מה מעמדכם. כמה מניות, מאיזה סוג, ואילו זכויות מיוחדות נקבעו בתקנון או בהסכם.
- מה זכויות המידע שלכם. לבעל מניה יש זכות לקבל מהחברה העתק מהתקנון. הזכות לעיין במסמכי החברה מוגבלת: היא חלה על מסמכים הנוגעים לפעולה או לעסקה הטעונה אישור האסיפה הכללית, ובחברה פרטית גם כשהדבר נדרש לצורך החלטה בנושא שעל סדר יומה של האסיפה. הדרישה צריכה לציין את מטרתה, והחברה רשאית לסרב בנסיבות שהחוק מפרט, למשל אם הבקשה הוגשה שלא בתום לב או שיש במסמכים סוד מסחרי. התקנון והסכם בעלי מניות עשויים להוסיף זכויות.
- מה בדיוק קרה. האם יש החלטה פורמלית, אסיפה, פרוטוקול. האם התקבלה באישור כנדרש או בניגוד לתקנון.
- האם יש עסקה עם נושא משרה או עם בעל שליטה. עסקאות מסוימות של החברה עם נושא משרה, או עם אדם אחר שלנושא משרה יש בו עניין אישי, וכן עסקאות מסוימות עם בעל שליטה בחברה ציבורית, טעונות לפי החוק אישורים מיוחדים. כדאי לבדוק אם הם התקיימו, בלי להניח מראש שיש פגם.
- מי נפגע, אתם או החברה. פגיעה בחברה עצמה, למשל שימוש לא ראוי בנכסיה, שונה מפגיעה ישירה בכם כבעלי מניות, וההבדל משפיע על סוג ההליך.
- מה אפשר להשיג בפועל. סעד משפטי אינו בהכרח פתרון עסקי. לפעמים המטרה היא לצאת בשווי הוגן, לפעמים להישאר ולהגן על מעמדכם, והדרך לכל אחת שונה.
סוגי הדרכים
הדין מכיר בכמה דרכים, והן מותנות בתנאים: פנייה למידע ועיון, בקשה לבית המשפט לסעד בשל התנהלות בענייני החברה שיש בה קיפוח של בעלי מניות, כולם או חלקם (סעיף 191 לחוק החברות), תביעה בשם החברה (תביעה נגזרת, derivative claim), ובקשה לפירוק מטעמי צדק ויושר, שרשאי להגישה גם בעל מניה. תביעה נגזרת טעונה אישור בית המשפט, שנותן אותו אם שוכנע שלכאורה התביעה וניהולה הם לטובת החברה ושהתובע אינו פועל בחוסר תום לב, ובדרך כלל קודם לכן נדרשת פנייה לחברה. אין להניח מראש שאחת הדרכים תצליח או שהיא מתאימה, וכל דרך מגיעה עם עלות וסיכון.
מסמכים שחשובים
תקנון, הסכם בעלי מניות, פנקס בעלי המניות ותעודות מניה אם יש, דוחות כספיים, פרוטוקולים, הזמנות לאסיפה, דיווחים לרשם, התכתבות עם הדירקטורים ועם הרוב, והסכמי הלוואה או עסקאות עם גופים קשורים.
טעויות נפוצות
- להמתין שנים בתקווה שהמצב ישתפר, ולגלות שהראיות נעלמו או שהתנהגותכם נתפסת כהשלמה.
- לפעול בעצמכם, למשל להיכנס למשרדי החברה או לקחת מסמכים, ולהתנהג באופן שיוצר טענות נגדכם.
- לשלוח מכתבים חריפים בלי תיעוד של העובדות.
הצעד המעשי הבא
איספו את המסמכים, כתבו ציר זמן עובדתי וקצר, ופנו בכתב לחברה בבקשה מנומקת למידע שאתם זכאים לו. אל תוותרו על ייעוץ לפני שאתם בוחרים בין משא ומתן, פנייה לבוררות אם יש סעיף כזה, או הליך בבית משפט. כשמדובר בחברה פרטית עם מעט בעלי מניות, פתרון מסחרי, כמו רכישת המניות שלכם, הוא לעיתים הדרך המעשית, והשאלה היא באיזה שווי ובאיזה מנגנון.
מצב רביעי: אתם דירקטורים או נושאי משרה: חובות ואחריות
מה קורה
הוצע לכם להיכנס לדירקטוריון, או שאתם כבר חברים בו ומבינים שמשהו לא תקין: דוחות כספיים מעוררים שאלות, החברה בקשיים, מנכ"ל מבקש אישור לעסקה בעייתית, או ששותף שליטה מבקש החלטה שנראית לכם מחשידה.
מה בודקים קודם
- מה חובותיכם. דירקטור ונושא משרה חבים לחברה חובת זהירות, שעניינה פעולה ברמת מיומנות של נושא משרה סביר באותה עמדה ובאותן נסיבות, וחובת אמונים, שעניינה פעולה בתום לב לטובת החברה, ובכלל זה הימנעות מניגוד עניינים, מתחרות בעסקי החברה וממיצוי הזדמנות עסקית של החברה לטובת עצמו. הפרטים נקבעים בחוק (סעיפים 252 עד 254 לחוק החברות) ובפסיקה.
- מה הגבולות של הסתמכות. החוק מחייב נושא משרה לנקוט אמצעים סבירים לקבלת מידע על הכדאיות העסקית של פעולה המובאת לאישורו ולקבלת כל מידע אחר שחשוב לה, ולכן הסתמכות על אחרים בלי לשאול ובלי לבדוק אינה מספקת.
- מי מחליט ועל מה. הדירקטוריון, האסיפה הכללית והנהלה פועלים כל אחד בתחומו. החלטות מסוימות דורשות אישור של בעלי מניות, וחלקן אישור מיוחד אם יש ניגוד עניינים.
- מה ההגנות שיש. חברה רשאית, לפי הוראות בתקנון ובהתאם לפרק הרלוונטי בחוק החברות, לפטור נושא משרה מאחריות בשל הפרת חובת הזהירות כלפיה, לשפות אותו ולבטח את אחריותו. לכל אחד מהם יש תנאים וחריגים, וההגנה אינה מלאה: חברה אינה רשאית לפטור נושא משרה מאחריותו בשל הפרת חובת האמונים, ואין תוקף להוראות פטור, שיפוי או ביטוח בשל הפרת חובת זהירות שנעשתה בכוונה או בפזיזות, פעולה מתוך כוונה להפיק רווח אישי שלא כדין, או קנס, קנס אזרחי, עיצום כספי או כופר שהוטל על נושא המשרה. בדקו מה כתוב במסמך, איזה כיסוי יש בפועל, ואיזה אישורים ניתנו.
מסמכים שחשובים
תקנון, פרוטוקולים של הדירקטוריון, מצגות והחומרים שהוגשו לקראת החלטה, כתב מינוי, כתב שיפוי ופטור, פוליסת ביטוח נושאי משרה, דוחות כספיים והתכתבות עם ההנהלה.
טעויות נפוצות
- להסכים להיכנס כ"דירקטור פורמלי" בלי להבין מה קורה בחברה.
- לאשר החלטות בלי חומר מסודר ובלי תיעוד של מה נשאל ומה נענה.
- לא לשים לב לניגוד עניינים, שלכם או של אחרים.
- להניח שביטוח או שיפוי פוטרים מכל אחריות.
- להתפטר בחופזה בלי לבדוק איך זה משפיע על האחריות שכבר קיימת.
הצעד המעשי הבא
לפני שמסכימים להיות דירקטורים, בקשו תמונה על מצבה של החברה, מסמכי ההגנה, והחלטות מהותיות אחרונות. אם כבר אתם בתפקיד, ושאלה מטרידה אתכם, תעדו אותה בכתב והעלו אותה בדירקטוריון. אם נראה שהחברה בקשיים או שיש חשש להפרה, התייעצו עם עורך דין בנפרד מהחברה, כי האינטרס של החברה ושלכם אינם תמיד זהים.
מצב חמישי: שותף רוצה לצאת, או שאתם רוצים לצאת
מה קורה
שותף הודיע שהוא פורש, או שאתם שוקלים להפסיק. יש מי שרוצה לקנות את חלקו, יש מי שרוצה למכור, ויש מי שדורש הכנסה מיידית. לפעמים מדובר בעזיבה ידידותית, ולפעמים בנסיבות של אי אמון.
מה בודקים קודם
- מה כתוב בהסכם. אם יש מנגנון יציאה, כמו זכות סירוב ראשונה, אופציית רכישה או הסדר לקביעת שווי, הוא נקודת המוצא. אם אין, התשובה תלויה בסוג הגוף ובנסיבות.
- באיזה מעמד אתם. בחברה, מכירת מניות תלויה בתקנון ובהסכם. בשותפות שלא הוסכם על תקופה קצובה לקיומה, כל שותף יכול לסיימה בכל עת במתן הודעה לשאר השותפים (סעיף 36 לפקודת השותפויות), ופרישה משפיעה על המשך השותפות ועל חבויותיה. הדין תלוי בסוג השותפות ובהסכם.
- מה השווי. מי קובע אותו, לפי איזו שיטה ובאיזה מועד. כאן נולדות רוב המחלוקות. כדאי לברר אם נדרשת הערכת שווי מקצועית.
- מה החובות. חובות החברה או השותפות כלפי נושים, ערבויות אישיות, חובות לרשויות. פרישה אינה מוחקת בהכרח חבות שכבר קיימת.
- מה עם הפעילות של היוצא. האם הוא ממשיך לעבוד, האם יש הגבלות תחרות, מי לוקח לקוחות וידע.
- איך מסדירים רישום. העברת מניות, שינוי בדירקטוריון, דיווח לרשם, שינוי ברישום השותפות.
טעויות נפוצות
- להסכים על עזיבה בעל פה ולהתחיל לפעול בלי מסמך.
- לא להסדיר מה קורה לערבויות האישיות.
- לקבוע מחיר בלי לבדוק מה בפועל שווה העסק, או מה עומד בנכסיו ובחובותיו.
- להמשיך לעבוד יחד באי בהירות, כך שמתעורר ספק מי באמת שותף.
הצעד המעשי הבא
הגדירו בכתב, אפילו בשלב ראשוני, מה כל צד רוצה: צאת עם כסף, להישאר, למכור, להיפרד. ביקשו מעורך דין לבדוק אילו מנגנונים קיימים בהסכם ואילו פעולות בלתי הפיכות כדאי להימנע מהן עד אז. אם הצדדים מוכנים לשוחח, גישור הוא לעיתים דרך מעשית לסגור פרטים, לפני שהמחלוקת מתקשה.
מצב שישי: קיפאון, שותפות שנשברה והדרך לפירוק
מה קורה
השותפים או בעלי המניות חלוקים בעניין מהותי ואיש אינו מוכן לוותר. העסק משותק: אין החלטות, אין חתימות, ההכנסות נתקעות, או שכל צד פועל בנפרד. לפעמים אחד הצדדים שולט בחשבון הבנק, בלקוחות או במידע.
מה בודקים קודם
- האם יש מנגנון פתרון. גישור, בוררות, מכריע, הצעה הדדית או הוראה אחרת בהסכם. אם יש, הוא בדרך כלל השלב הראשון.
- מה מעמד השליטה בפועל. מי חתום על חשבונות, מי מחזיק במערכות, מי מנהל את הקשר עם לקוחות. פעולה חד צדדית של צד אחד עלולה לגרור טענות להפרת חובות.
- מה סוג הגוף. בחברה, הדירקטוריון מתווה את מדיניות החברה ומפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי, ופתרון קיפאון מושפע מהרכב הדירקטוריון ומהרוב באסיפה הכללית. בשותפות, הדין והסכם השותפות קובעים מה כל שותף רשאי לעשות, ומה קורה אם שותף מפסיק לתרום.
- האם יש עילה לפירוק. בית המשפט רשאי בנסיבות מסוימות להורות על פירוק חברה, אם מצא שמן הצדק והיושר לפרק אותה, ולהורות על פירוק שותפות בנסיבות שהפקודה מפרטת, ובהן נסיבות שבהן לדעתו פירוק השותפות הוא מעשה של צדק ויושר. זה צעד מרחיק לכת. מי שמבקש אותו צריך לבסס את הבקשה, והתוצאה אינה ודאית.
- מה הנזק הממשי. האם העסק ממשיך לפעול, מה ההכנסות, מי נושא בחובות ומה צפוי אם לא יהיה הסכם.
- האם מדובר בחדלות פירעון. פירוק בגלל חוסר יכולת לשלם חובות הוא עניין שונה מפירוק בגלל מחלוקת בין שותפים, ויש לו דין והליך משלו.
טעויות נפוצות
- לנקוט צעדים חד צדדיים, כמו העברת כספים, שינוי הרשאות או פנייה ללקוחות, שלא הוסכמו.
- לא לתעד מה נעשה בחשבונות ובנכסים.
- לפנות מיד להליך מחמיר בלי לבדוק אם יש מנגנון פתרון.
- להמשיך לפעול בשם החברה או השותפות בלי לבדוק מי מוסמך.
- להסתיר מידע מהצד השני, מה שמחליש את האמינות מול בית המשפט.
הצעד המעשי הבא
תעדו את מה שקורה, שמרו עותקים של חשבונות ושל החלטות, ואל תשנו הרשאות או כספים בלי שבדקתם. פנו לעורך דין כדי לבחון מה הדרך הסבירה: משא ומתן, גישור, הליך בבית משפט או פירוק מסודר. בחרו בדרך שמתאימה למטרה העסקית ולא רק לרצון להכריע.
מצב שביעי: חובות, ערבויות אישיות ואחריות כלפי צד שלישי
מה קורה
החברה או השותפות חייבות כסף לבנק, לספק, לעובדים או לרשויות. מישהו חתם על ערבות אישית, או שהנושה פונה אליכם אישית. או שאתם שותפים בשותפות ומגלים שאחריותכם לחוב של שותף אחר.
מה בודקים קודם
- מי החייב בפועל. חברה היא ככלל גוף נפרד, ולכן חובותיה הם חובותיה. אבל יש נסיבות שבהן אחרים עלולים להיחשף, למשל כשנחתמה ערבות, כשהופרו חובות, או בחריגים שהדין מכיר בהם: חוק החברות מאפשר לבית המשפט, במקרים חריגים ובתנאים שנקבעו, לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה. בשותפות כללית, שותפים עלולים לשאת באחריות אישית לחובות העסק. בשותפות מוגבלת יש הבחנה בין שותף כללי לשותף מוגבל: שותף מוגבל מוגבל באחריותו לסכום שהכניס לשותפות, אבל לפי הפקודה מי שמשתתף בניהול עסקי השותפות נושא באחריות כשותף כללי כל עוד הוא משתתף בניהולה.
- מה כתוב בערבות. מי נערב, כמה, על מה, והאם נקבעו הגבלות. ערבות היא לפי חוק הערבות התחייבותו של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי, והנוסח שלה חשוב.
- מה מעמד הנושה. האם יש שעבודים, מה שווי הביטחונות, ומה הסכמי ההלוואה קובעים לגבי פירעון מוקדם או הפרה.
- מה אפשרויות ההסדר. פנייה לנושה בכתב לפני שהחוב מתגבר, הצעה להסדר תשלומים, או בחינה של הליך אחר. כשהחוב גדול, יש מקום להתייעץ גם על חדלות פירעון.
טעויות נפוצות
- לחתום על ערבות אישית בלי להבין את ההיקף, או בטענה ש"זה רק פורמלי".
- להעביר נכסים לקרוב משפחה כדי "להגן עליהם", צעד שעלול להיתפס כפגיעה בנושים ולהחמיר את המצב.
- להתעלם ממכתבי דרישה.
- להמשיך לצבור חובות כשהחברה אינה יכולה לשלם, בלי לבדוק מה זה עושה לאחריותכם כנושאי משרה.
- לערבב בין כספי החברה לכספים אישיים.
הצעד המעשי הבא
אספו את כל מסמכי החוב והערבות, בדקו מי חתם ומה כתוב, ופנו לנושה בכתב לפני שמתפתחת פעולת גבייה. אל תבצעו העברות נכסים. התייעצו עם עורך דין שיכול לבדוק גם את מצבכם כבעלי מניות, כנושאי משרה וכערבים, שכן מה שמועיל בתחום אחד עלול להזיק באחר.
ההליך צעד אחר צעד, מהיום הראשון ועד הסוף
הדרך נראית שונה בכל מקרה, אבל כמעט תמיד יש רצף דומה. משכי הזמן אינם קבועים ותלויים בסוג העניין, בעומס ובשיתוף הפעולה של הצדדים.
- עוצרים ומתעדים. לפני שפועלים, אוספים את המסמכים (ראו הרשימה בהמשך), רושמים ציר זמן ושומרים עותקים במקום שאינו בשליטת הצד השני. לא מוחקים הודעות, לא משנים הרשאות ולא נוטלים מסמכים שאינם שלכם.
- בודקים מי אתם ומה חל. בעל מניות, דירקטור, שותף, ערב או כמה מאלה יחד. איזה סוג חברה או שותפות, ומה כתוב בתקנון ובהסכמים.
- מבררים מה המטרה. להישאר ולהגן על מעמד, לצאת בשווי הוגן, להפסיק את הפעילות, להסדיר חוב, או רק להבין איפה אתם עומדים. המטרה קובעת את הכלים.
- פונים בכתב. מכתב ענייני ושקט, שמפרט את העובדות, את הבקשה ואת המועד לתגובה. מכתב כזה משמש גם ראיה בהמשך.
- משא ומתן, גישור או בוררות. חלק ניכר מהמחלוקות מסתיים בהסכמה. אם יש בהסכם סעיף שמחייב מסלול מסוים, ייתכן שהוא השלב הבא.
- הליך משפטי. אם אין הסכמה ואין מסלול אחר, מוגשת בקשה או תביעה לבית המשפט המתאים. כאן חשוב לבדוק מגבלות זמן ותנאי סף, ולוודא מי התובע הנכון: אתם, או החברה בעצמה.
- שלבי ביניים. התכתבות בין הצדדים, בקשות לעיון במסמכים, הליכים מקדמיים, ולעיתים צווים זמניים שנועדו למנוע נזק עד הכרעה. בית המשפט עשוי גם לעודד הסדר.
- הוכחות והכרעה. אם אין הסדר, נשמעות עדויות ומוכרעות מחלוקות עובדתיות. בתחום הזה לתיעוד שנשמר מההתחלה, כמו פרוטוקולים והודעות, יש משקל רב.
- ערעור וביצוע. אפשר לערער בתנאים שנקבעו, ופסק דין אינו מבטיח שהכסף או הפעולה יתקבלו מיד. לפעמים נדרש הליך נפרד לאכיפה.
- סגירת הקצוות. גם אחרי הסכם או פסק דין, צריך לעדכן רישומים אצל הרשם, להעביר מניות, לשנות חתימות ולטפל בערבויות, אחרת העבר ימשיך להשפיע.
לעיתים קרובות אפשר לעצור בשלב מוקדם. צד שמבין שהמצב מורכב מכפי שחשב עשוי להגיע להסכם, וההחלטה מתי לעצור היא בדיוק מה שעורך דין מנוסה יכול לעזור לשקול.
מה משפיע על העלות ועל משך הזמן
אי אפשר לקבוע מראש מחיר או משך, ובכל מקרה מומלץ לבקש הערכה כתובה. הגורמים העיקריים הם:
- מורכבות המבנה. חברה עם כמה סוגי מניות, משקיעים והסכמים רבים מחייבת יותר עבודה מחברה קטנה עם שני שותפים.
- מספר השאלות. מחלוקת על שווי, בצירוף טענות קיפוח, חובות וערבויות, מורכבת יותר ממחלוקת על נקודה אחת.
- איכות התיעוד. מי שיש בידיו מסמכים מסודרים חוסך זמן, ולעיתים מצמצם את המחלוקת.
- שיתוף הפעולה של הצד השני. צד שמוכן לשוחח מקצר את ההליך, וצד שמתעקש מאריך אותו.
- שלב ההתערבות. ניסוח הסכם לפני מחלוקת עולה בדרך כלל פחות מהליך אחרי שהיא פרצה.
- הצורך בהערכת שווי או בחוות דעת. כשהשווי שנוי במחלוקת, נדרשת לעיתים הערכה מקצועית, והיא משפיעה על העלות והזמן.
- מבנה השכר של עורך הדין. יש הסדרים שונים: שכר שעתי, שכר קבוע לשלב, או שילוב. שאלו מה כלול ומה לא, ומה קורה אם התיק מתארך.
- הערכת סיכון. גם אם יש טענה טובה, כדאי לשקול אם ההליך משתלם עסקית, ומה ההשלכות על היחסים והעסק.
מי שמנהל עסק צריך להביא בחשבון גם עלות עקיפה: זמן ניהולי, פגיעה בשיתוף הפעולה ובתדמית, והשפעה על לקוחות ועל עובדים.
מסמכים וראיות שכדאי לאסוף
מסמכי הגוף
- תקנון החברה, תעודת התאגדות, הסכם שותפות ותעודת רישום, אם יש.
- הסכם בעלי מניות, הסכם מייסדים וכל תיקון שנחתם.
- פנקס בעלי המניות, תעודות מניה, פנקסי הדירקטורים ונושאי המשרה.
- פרוטוקולים של אסיפות כלליות ושל הדירקטוריון, והחלטות בכתב.
- דיווחים לרשם וכל אישור שהתקבל ממנו.
מסמכים כספיים ועסקיים
- דוחות כספיים, דוחות רווח והפסד, ודוחות לרשות המסים.
- הסכמי הלוואה, ערבויות, שעבודים וחובות לנושים.
- חוזים מהותיים עם לקוחות, ספקים ושותפים.
- הוכחות להעברת כספים או נכסים לחברה או מהחברה, כולל הלוואות של בעלי מניות.
ראיות להתנהלות
- התכתבות בין השותפים, בוואטסאפ ובדוא"ל, שמראה מה סוכם ומה נאמר.
- טיוטות ומצגות שנשלחו בשלב ההקמה או ההתקשרות.
- הזמנות לאסיפות ועדויות על מי נכח ומי לא הוזמן.
אל תיצרו מסמכים בדיעבד ואל תשנו מסמכים קיימים. אל תיכנסו לחשבון או למערכת שאינם פתוחים לכם. מסמך שנוצר אחרי המעשה, או שנערך, פוגע באמינות ועלול להזיק בהליך.
טעויות נפוצות ודגלים אדומים
טעויות שחוזרות
- להתחיל בלי מסמך. שותפות או חברה שפועלות על בסיס הבנות בעל פה מייצרות מחלוקת כמעט בהכרח.
- להעתיק נוסח מוכן. מסמך גנרי עלול לא לכסות את מה שחשוב לכם.
- לחתום בלי לקרוא. במיוחד על ערבויות, על הסכמי השקעה ועל תוספות להסכם בעלי מניות.
- להמתין. ככל שעובר זמן, ראיות נחלשות, צדדים נהנים מהשהייה, ומגבלות זמן מתקרבות.
- לפעול חד צדדית. העברת כספים, החלפת מנעולים, פנייה ללקוחות, או שינוי הרשאות עלולים להפוך אתכם מנפגעים לנתבעים.
- לדבר יותר מדי. פרסום ברשתות והודעות כועסות עלולים לשמש נגדכם.
- להתעלם ממגבלות זמן. על הליכים בתחום עשויות לחול מגבלות זמן, כולל התיישנות, שאי אפשר לאתר בלי בדיקה.
דגלים אדומים
- שותף שמסרב להראות מסמכים, דוחות או חשבונות.
- אסיפות שנקבעות בהתראה קצרה או בלי הודעה לכל בעלי המניות.
- החלטות שמתקבלות בלי פרוטוקול.
- עסקאות של החברה עם גורמים קשורים לבעל השליטה, בלי הסבר ובלי אישור.
- לחץ לחתום מהר על ערבות, על ויתור או על הסכם יציאה.
מתי חייבים עורך דין, איך בוחרים ומה שואלים
מתי נדרש עורך דין
אפשר להתחיל לבד ברישום פשוט או בבדיקה ראשונית, אבל כדאי לפנות לעורך דין, ובהקדם, כשיש:
- הקמה של חברה או שותפות עם שותפים, והסכם שיסדיר את היחסים.
- הצעה להצטרף כשותף או כדירקטור, או לחתום על ערבות אישית.
- כניסה של משקיע או שינוי בהרכב הבעלות.
- שותף שרוצה לצאת, או מחלוקת על שווי.
- חשד לקיפוח, להדרה, להעברת כספים או לעסקאות עם בעלי עניין.
- מכתב התראה, תביעה או בקשה שהגיעו אליכם.
- קושי כספי שעלול להתפתח לחדלות פירעון.
איך בוחרים
- בדקו שמדובר בעורך דין ברישיון, ושדיני חברות ושותפויות הם חלק מרכזי מעיסוקו, לפי ניסיון מקצועי בתחום הרלוונטי.
- הבהירו אם הוא מייצג אתכם בלבד, או גם את החברה או את שותפיכם, ובדקו אם יש ניגוד עניינים אפשרי. ייצוג משותף של כל השותפים בהקמה אפשרי, אבל במחלוקת הוא בעייתי.
- שאלו מי מטפל בתיק בפועל ובאיזו תדירות מעדכנים.
- בקשו הסבר ברור, בלי הבטחות. עורך דין אחראי לא יבטיח תוצאה.
- בקשו הסכם שכר טרחה כתוב.
שאלות לפגישה הראשונה
- מה הערכתך הראשונית למצב, ומה עוד חסר כדי להעריך?
- אילו מגבלות זמן חלות על המקרה שלי, ומה המועד הקרוב ביותר?
- מהן החלופות: משא ומתן, גישור, בוררות או הליך בבית משפט?
- מה הסיכונים בכל חלופה, ומהי העלות הצפויה? איך מתמחרים?
- אילו מסמכים כדאי שאביא?
- מה אסור לי לעשות עכשיו?
- האם ייצוג של כמה צדדים יוצר ניגוד עניינים?
- מי יטפל בתיק, ומה סדר העדכונים?
מילון קצר
- חברה פרטית (private company): חברה שמניותיה אינן נסחרות לציבור.
- חברה ציבורית (public company): חברה שמניותיה מוצעות לציבור או נסחרות בבורסה, וחלים עליה כללים מחמירים יותר.
- תקנון (articles of association): המסמך המכונן של החברה, שקובע את כללי הפעולה שלה ואת היחסים בין החברה לבעלי המניות.
- הסכם בעלי מניות (shareholders agreement): חוזה פרטי בין בעלי המניות, שיכול להסדיר עניינים שהתקנון אינו מכסה.
- בעל מניות מיעוט (minority shareholder): מי שאינו שולט בהחלטות החברה.
- דירקטור (director): חבר בדירקטוריון, שאחראי על קביעת מדיניות החברה ועל פיקוח על ניהולה.
- חובת זהירות (duty of care): חובה לפעול בסבירות ובהתאם לנסיבות.
- חובת אמונים (fiduciary duty): חובה לפעול בתום לב לטובת החברה, בלי ניגוד עניינים.
- קיפוח (unfair prejudice): התנהלות בענייני החברה שיש בה קיפוח של בעלי מניות, כולם או חלקם, ושבגינה רשאי בית המשפט, לבקשת בעל מניה, לתת הוראות להסרת הקיפוח או למניעתו.
- תביעה נגזרת (derivative claim): תובענה שמוגשת בשם חברה בשל עילת תביעה שלה, באישור בית המשפט.
- שותפות כללית (general partnership): שותפות שבה שותפים עלולים לשאת באחריות אישית לחובותיה, ושבה אין הגבלה של אחריות השותף לסכום שהכניס.
- זכות סירוב ראשונה (right of first refusal): זכות של בעלי מניות לקנות מניות לפני שהן נמכרות לצד שלישי.
- קיפאון (deadlock): מצב שבו אי אפשר להכריע ושההחלטות נתקעות.
- ערבות אישית (personal guarantee): התחייבות של אדם לשלם חוב של גוף אחר אם הגוף אינו משלם.
48 השעות הקרובות
אם אתם בתוך מחלוקת, או לפני החלטה גדולה, אלה הצעדים שכדאי לעשות בימים הקרובים:
- נשמו ואל תחתמו. אל תחתמו על ערבות, על הסכם יציאה או על מסמך חדש לפני שהתייעצתם.
- אספו מסמכים. תקנון, הסכמים, פרוטוקולים, דוחות והודעות. שמרו עותק מחוץ למערכות החברה.
- רשמו ציר זמן. מה קרה, מתי, מי נכח ומה נאמר.
- בדקו מועדים. מה כתוב במכתב או בהזמנה שקיבלתם, ועד מתי צריך להגיב.
- אל תפעלו חד צדדית. אל תעבירו כספים, אל תשנו הרשאות ואל תפנו ללקוחות בשם הגוף, לפני שבדקתם.
- אל תפרסמו. הימנעו מפרסומים ברשת ומשיחות רחבות על המקרה.
- הגדירו מטרה. להישאר, לצאת, להסדיר חוב או לבדוק הצעה. המטרה תקבע את הכלים.
- קבעו ייעוץ. פגישה עם עורך דין חוסכת לעיתים טעויות יקרות.
- דירקטורים ונושאי משרה: תעדו את השאלות שהעליתם ואת התשובות, ובדקו מה מכסים השיפוי והביטוח.
CoPartner AI מחברת בין הקוראים לבין עורך דין מתאים ברשת העורכים שלה, בהתאם לסוג העניין ולצרכים שלכם. הקישור אינו מהווה ייעוץ משפטי, והמידע במדריך זה כללי בלבד.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין חברה לשותפות?
חברה היא אישיות משפטית נפרדת מבעליה, ככלל חובותיה הן חובותיה, ופועלים בה בעלי מניות, דירקטורים ונושאי משרה. שותפות היא בדרך כלל קשר בין שותפים שפועלים יחד לצורך עסק משותף, ולפי הסוג שלה האחריות של השותפים לחובות עשויה להיות אישית. ההבחנה חשובה ללקוח, ולכן כדאי לבדוק איזה סוג גוף יש לכם בפועל ולא רק מה נקרא בשיחה.
האם חייבים הסכם בעלי מניות?
רישום חברה מחייב להגיש תקנון, ואינו מחייב לצרף הסכם בעלי מניות, אבל בלעדיו חלים התקנון והוראות הדין, וייתכן שהם אינם עונים על שאלות כמו יציאת שותף, קיפאון או עזיבת מייסד. הסכם כתוב מראש עוזר לצדדים להימנע ממחלוקת, ותיקון שלו אחרי שהיא פרצה קשה יותר.
אני בעל מניות מיעוט ומדירים אותי, מה אפשר לעשות?
בדקו קודם מה כתוב בתקנון ובהסכם בעלי מניות, ואילו זכויות מידע ואילו זכויות הצבעה יש לכם. החוק מאפשר לבית המשפט, לבקשת בעל מניה, לתת הוראות להסרת קיפוח של בעלי מניות או למניעתו, ומכיר גם בתביעה בשם החברה באישור בית המשפט. הדרך המתאימה תלויה בעובדות, ולכן כדאי להתייעץ לפני שנוקטים צעד חד צדדי.
האם דירקטור אחראי אישית לחובות החברה?
ככלל לא, כי החברה היא גוף נפרד. עם זאת, דירקטור עלול להיחשף לאחריות בגין הפרת חובת הזהירות או חובת האמונים, בגין חובות שהחוק מטיל עליו, או בגין ערבות אישית שנתן. כדאי לבדוק מה ההגנות שיש, כמו שיפוי וביטוח, אבל גם להם יש גבולות.
שותף רוצה לצאת, מה קורה למניות או לחלק שלו?
התשובה תלויה במה שנקבע מראש: אם יש מנגנון בהסכם, כמו זכות סירוב ראשונה, אופציית רכישה או הסדר לקביעת שווי, הוא יחול. אם אין, ייתכן שנדרש משא ומתן, ובמקרים מסוימים בחינה של הליך משפטי. ללא הסכם, יציאה של שותף עלולה להיות מסובכת וארוכה.
מה זה קיפאון בחברה?
קיפאון הוא מצב שבו בעלי המניות או הדירקטורים חלוקים ואיש אינו יכול להכריע, כך שהחברה אינה מתפקדת. לפעמים הסכם בין השותפים מכיל מנגנון פתרון, כמו גישור, מינוי מכריע או מנגנון של הצעה הדדית. כשאין מנגנון, ייתכן שייבחנו אפשרויות מורכבות יותר, כולל פנייה לבית משפט, והתוצאה אינה ודאית.
האם אפשר לעיין במסמכי החברה?
לבעלי מניות יש זכויות מסוימות לעיין במסמכים ולקבל מידע, והיקפן תלוי בסוג החברה ובסוג המסמך. התקנון והסכם בעלי מניות עשויים להוסיף זכויות. אם החברה מסרבת, כדאי לפנות בכתב ולהתייעץ בדבר המשך הדרך.
מה ההבדל בין שותפות רשומה לשותפות שנוצרה בפועל?
שותפות רשומה נרשמה אצל הגורם המוסמך, ויש לה מסמכים שמפרטים את תנאיה. שותפות שנוצרה בפועל נובעת מהתנהגות של אנשים שפועלים יחד לצורך עסק וחולקים רווחים, גם בלי מסמך פורמלי, והשאלה אם היא קיימת נבחנת לפי העובדות. הפקודה קובעת שקבלת חלק מרווחי עסק היא ראיה לכאורה לכך שהמקבל שותף, וניתן לסתור אותה לפי נסיבות העסקה. מי שעובד בלי הסכם כתוב עלול לגלות שהדין רואה בו שותף בלי שתכנן זאת.
האם אפשר לפטר שותף או מייסד שאינו תורם?
זה תלוי במעמדו. אם הוא גם עובד, גם בעל מניות וגם דירקטור, לכל תפקיד יש כללים משלו, והסכם בעלי מניות עשוי לקבוע מנגנון של עזיבה. בלי מנגנון מסודר, ניסיון להדיח שותף עלול להיחשב קיפוח או הפרת הסכם. בשותפות, לפי הפקודה אין רוב שיכול להרחיק שותף אלא אם הסמכות לכך ניתנה בהסכם מפורש בין השותפים. לכן כדאי לבדוק את המסמכים לפני שפועלים.
חתמתי על ערבות אישית לחברה, האם זה מחייב?
ערבות אישית מקימה בדרך כלל חבות אישית כלפי הנושה, גם אם החברה היא גוף נפרד. ההיקף והתנאים תלויים בנוסח המסמך ובנסיבות החתימה. לפני שחותמים על ערבות, ומומלץ גם לפני שמנסים להיחלץ ממנה, כדאי להתייעץ.
מי מכריע בסכסוך בין בעלי מניות?
אם יש בהסכם סעיף בוררות או גישור, ייתכן שהוא יחול. אחרת, סכסוכים בין בעלי מניות נדונים בדרך כלל בבתי המשפט האזרחיים, ובבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פועלת מחלקה כלכלית. בקשה לפירוק חברה או שותפות מוגשת לבית המשפט המחוזי. לגבי שותפות, הכללים תלויים בהסכם ובסוג השותפות.
מה עושים כשהחברה לא מקיימת אסיפות או לא מדווחת לבעלי המניות?
אספו את מה שיש: תקנון, דוחות, פרוטוקולים והודעות, ופנו בכתב בבקשה מנומקת למידע ולכינוס. אם אין מענה, יש מקום לבחון אילו כלים מציע הדין: לפי חוק החברות, בית המשפט רשאי בנסיבות מסוימות, לבקשת בעל מניה, להורות על כינוס אסיפה שנתית או אסיפה כללית שאי אפשר לכנס בדרך הרגילה. גם כאן, זמן משפיע, ולכן כדאי לא להמתין.