דיני משפחה בישראל: המדריך המלא לגירושין, משמורת, מזונות וחלוקת רכוש
בישראל פועלות במקביל שתי מערכות: בית המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים, ולזוגות יהודים יש לבית הדין הרבני סמכות בענייני נישואין וגירושין. בעניינים נלווים, כמו ילדים, מזונות ורכוש, ייתכנו שתי הערכאות, ולכן חשוב לבדוק באיזו מהן להתחיל לפני שמגישים או חותמים.
אם אתם קוראים מדריך זה, כנראה שמשהו בבית השתנה: אחד מכם אמר שהוא רוצה להיפרד, מישהו כבר עזב, הוגשה או התקבלה תביעה, או שאתם עדיין לא יודעים מה אתם רוצים אבל צריכים להבין מה האפשרויות. המדריך נכתב לבני זוג ולהורים בישראל שעומדים בפני גירושין, פרידה, שאלות של ילדים ומזונות, חלוקת רכוש או הסכם משפחתי, ורוצים להבין את התמונה לפני שמקבלים החלטה.
הוא לא מחליף עורך דין. הוא נותן מפה: איזה חלק בדין חל על המצב שלכם, אילו גופים מטפלים בענייני משפחה בישראל ובמה הם שונים, אילו מצבים נפוצים קיימים ומה בודקים בכל אחד, איך נראה ההליך, ומה כדאי להכין לפני שמדברים עם עורך דין. הוא מנוסח באופן כללי בכוונה. בדיני משפחה פרטים כמו דת הצדדים, תאריך הנישואין, מי הגיש ראשון והיכן, מה נחתם ומה נאמר לילדים עשויים לשנות את התוצאה.
כדי להפיק ממנו את המרב, קראו קודם את הפרקים על הגבולות, על המפה ועל שתי מערכות המשפט, אחר כך עברו לפרק שמתאר את המצב שלכם, ובסוף עברו על רשימות המסמכים והטעויות. אם אתם כבר בתוך הליך, או מקבלים הזמנה לדיון, ייתכן שהזמן קצר, ומומלץ לפנות לעורך דין בהקדם. ואם אתם חוששים לביטחונכם או לביטחון הילדים, פנו קודם לגורמי החירום ולגורמי הסיוע, ורק אחר כך לעניינים המשפטיים.
מידע כללי בלבד, לפי הדין בישראל. אין כאן ייעוץ משפטי, ואין בו הבטחה לתוצאה כלשהי. כל מקרה נבדק לפי הנסיבות שלו, ועל הליכים עשויות לחול מגבלות זמן קצרות ונוקשות.
מה תחום דיני המשפחה מכסה ומה לא
דיני המשפחה עוסקים ביחסים המשפטיים בין בני זוג, בין הורים לילדים ובין קרובים. בתוך התחום נמצאים נישואין וגירושין, אחריות הורית וזמני שהות, מזונות ילדים ומזונות בין בני זוג, חלוקת רכוש בין בני זוג, הסכמים בין בני זוג (הסכם ממון, הסכם גירושין, הסכם בין ידועים בציבור), הליכי הגנה במצבי אלימות במשפחה, וכן עניינים משפחתיים נוספים, כמו יציאת ילד מהארץ. בישראל הנושאים האלה מתנהלים בחלקם בבית המשפט לענייני משפחה ובחלקם בבתי הדין הדתיים.
יש גבולות שחשוב להכיר, כי הם קובעים למי פונים:
- ירושה וצוואות. מה שקורה כשבן או בת זוג נפטרים, וזכויות היורשים, הם עניינים של דיני ירושה. הם נוגעים בדיני משפחה, אבל מתנהלים אחרת, ואם זה הנושא שלכם, קראו את המדריך המתאים.
- מיסוי. לחלוקת נכסים, מכירת דירה והעברת כספים בין בני זוג יש השלכות מס, שרואה חשבון או יועץ מס בודקים. עורך דין משפחה יתאם את הדברים, אבל אל תניחו שהחלוקה המשפטית היא גם החלוקה המיטבית מבחינה מיסויית.
- פשיטת רגל וחובות. חובות משותפים, ערבויות והליכי גבייה נשענים על דינים נוספים, ויכולים להשפיע על האפשרות לממש הסכם.
- דיני מקרקעין ומשכנתאות. רישום נכס, הסרת שעבוד והעברת זכויות בדירה נעשים מול גורמים נפרדים, כמו הבנק ומשרדי הרישום, גם אחרי שבני הזוג הגיעו להסכמה.
אם הבעיה שלכם על הגבול, למשל גירושין שמלווים בחוב עסקי או בהליך פלילי, כדאי לציין זאת בפני עורך הדין כבר בפגישה הראשונה. הוא יוכל להפנות אתכם לגורם הנכון ולתאם בין ההליכים.
המפה: מקורות הדין והגופים שמחליטים
מקורות הדין
דיני המשפחה בישראל אינם מקובצים בחוק אחד. הם מורכבים מכמה חוקים, מדין דתי שחל על בני זוג לפי דתם, מהסכמים בין בני זוג ומפסיקה של בתי המשפט ובתי הדין. כדי להתמצא, כדאי להכיר את הרבדים:
- חקיקה כללית. למשל חוק יחסי ממון בין בני זוג, שמסדיר את הרכוש בין נשואים. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מסדיר בין השאר את מעמד ההורים כלפי ילדיהם. חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, מסדיר את סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, מסדיר צווי הגנה. אלה דוגמאות ולא רשימה מלאה, והחוקים מתעדכנים.
- דין אישי. נישואין וגירושין של יהודים בישראל נערכים על פי דין תורה, כפי שקובע חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953. לבני עדות דתיות אחרות עשוי לחול דין אישי משלהם. בנושאים מסוימים, כמו מזונות בין בני זוג, הדין האישי הוא נקודת מוצא לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, ולכן הדת משפיעה על התוצאה.
- הסכמים. הסכם ממון, הסכם גירושין והסכם בין ידועים בציבור יכולים לקבוע הסדרים מפורטים. כדי שיחזיקו, נדרשים בדרך כלל אישורים מתאימים, למשל של בית המשפט או של בית הדין.
- פסיקה. חלק גדול מהכללים, כמו האופן שבו בודקים טובת ילד, איך מחשבים מזונות, ואיך מטפלים בשיתוף נכסים כשאין הסכם, נקבע בפסיקה. הפסיקה משתנה, ולכן לא מספיק לקרוא חוק.
הגופים
- בית המשפט לענייני משפחה דן בתביעות רבות בין בני משפחה: אחריות הורית, מזונות, רכוש, צווי הגנה ועוד.
- בתי הדין הדתיים, ובהם בתי הדין הרבניים לזוגות יהודים, וכן בתי דין דתיים של עדות אחרות, מטפלים בענייני נישואין וגירושין ובנושאים נוספים, לפי הדת והדין החל.
- שירותי הרווחה ועובדים סוציאליים, שמהם יכול בית המשפט לבקש תסקיר בכתב על מצב הילדים וההורים.
- יחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, שבה פועלים פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, ושפועלת לצד בית המשפט.
- משטרה ורשויות אכיפה, במצבים של אלימות והפרת צווים.
מי מחליט מה? בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי מכריע במחלוקת על זכויות, הסכם או הסדרים. גורם הרווחה ממליץ ואינו מכריע. משטרה וגורמי אכיפה פועלים במצבי אלימות. הבנק, רשם המקרקעין וגופי הפנסיה מבצעים את מה שנקבע, לפי הנהלים שלהם.
שתי מערכות משפט: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הדתי
זה הנושא שמפתיע זוגות יותר מכל: נישואין וגירושין של יהודים בישראל נערכים על פי דין תורה, ולכן הדת קובעת חלק מהמסלול. לכן יש שתי מערכות מקבילות, ובמצבים מסוימים שתיהן עשויות להיות בעלות סמכות באותו עניין.
מה בדרך כלל אצל מי
- נישואין וגירושין של יהודים בישראל. ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, הם בשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים, כלומר בגט. בית המשפט לענייני משפחה אינו מוסמך להורות על גט.
- ענייני נישואין וגירושין של בני דתות אחרות. סמכות בית הדין הדתי של אותה דת, או בית המשפט, משתנה לפי הנושא ולפי הדת. כאן הפרטים רבים, ויש לבדוק אותם בכל מקרה.
- עניינים נלווים לגירושין כמו אחריות הורית וזמני שהות, מזונות ילדים, מזונות בין בני זוג ורכוש. לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות מקבילה לבית הדין הרבני בתביעות, למעט עניינים של נישואין וגירושין בין יהודים. עם זאת, כשהוגשה לבית הדין הרבני תביעת גירושין בין יהודים, יש לו שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בה, ובכלל זה מזונות לאישה ולילדים (סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים). לכן הערכאה שבפועל תדון בעניינים הנלווים עשויה להיות תלויה במי הגיש תביעה ואיפה.
- סכסוכים משפחתיים שאינם נישואין וגירושין של יהודים, למשל ענייני ילדים שאינם קשורים לגירושין, וכן הליכים בין ידועים בציבור. בית המשפט לענייני משפחה דן בסכסוכים הנובעים מהקשר המשפחתי של הצדדים, ולכן זו בדרך כלל הערכאה הרגילה.
- זוגות שאינם יהודים, או מעורבים, ייתכן שחלים כללים אחרים. בכל מצב כזה כדאי לבדוק מראש.
מרוץ הסמכויות
כשיש חפיפה, מי שמגיש ראשון לערכאה שהוא מעדיף עשוי להשפיע על המשך ההליך. בשיח המקצועי קוראים לזה לפעמים מרוץ סמכויות. לא כל ערכאה דנה באותם עניינים באותה דרך. אל תניחו שהמקום לא משנה. מה שכן, הבחירה של הערכאה צריכה להיעשות ברצינות, ולא בלחץ או מתוך כעס, ולא כל פנייה מהירה היא פנייה נכונה.
שאלות שכדאי לברר לפני שמגישים
- מה דת הצדדים, ואיפה התחתנתם?
- האם כבר הוגשה תביעה כלשהי, בכל מקום, גם על ידי הצד השני?
- אילו עניינים אתם רוצים להכריע: גט בלבד, או גם ילדים, מזונות ורכוש?
- האם קיים הסכם קודם, ואם כן, מה נקבע בו לגבי הערכאה?
- האם יש גורם דחוף, כמו אלימות או חשש לעזיבת הארץ, שמחייב פעולה מיידית?
התשובה לשאלה איזו ערכאה מתאימה צריכה להינתן על ידי עורך דין שמכיר את שתי המערכות, ובלי הבטחה לגבי היתרון של אחת מהן.
מצב ראשון: הפרידה מתקרבת ועוד לא הוגש כלום
מה קורה
אחד מכם, או שניכם, שוקלים להיפרד. עוד לא הוגשה תביעה, ואולי עוד לא נאמר דבר לילדים. יש שאלות פתוחות: מי נשאר בבית, מה אומרים לילדים, מה קורה עם החשבונות, ואם כדאי לפנות לעורך דין מיד.
מה בודקים קודם
- הביטחון. אם יש אלימות או חשש לאלימות, זה הנושא הראשון ויש לו פרק משלו בהמשך.
- התמונה הכלכלית. מה בבעלותכם ומה משותף, מה החובות, מה ההכנסות, ומה הסידורים הנוכחיים של ההוצאות. התמונה הזאת חיונית לכל החלטה.
- המסגרת המשפטית. דת, תאריך נישואין, האם יש הסכם ממון, האם יש ילדים משותפים, האם יש נכסים או עסקים בחו"ל.
- האפשרויות. ייעוץ בלבד, הידברות, גישור, משא ומתן בין עורכי דין, או פנייה לערכאה.
- מה לא לעשות. לא להסתיר נכסים, לא לרוקן חשבונות, לא להרחיק את הילדים מההורה השני ולא לשכנע אותם לצד.
מסמכים שחשובים
תעודות זהות ונישואין, הסכם ממון אם יש, דפי בנק וכרטיסי אשראי, מסמכי נכסים, ביטוחים ופנסיה, תלושי שכר ודוחות מס, מסמכי עסק, התחייבויות והלוואות, ומידע על הילדים: חינוך, בריאות ומסגרות.
טעויות נפוצות
- לעזוב את הבית בלי לבדוק את ההשלכות על הזכויות ועל הקשר עם הילדים.
- לחתום על מסמך שהצד השני מביא "רק כדי להסדיר" בלי להבין אותו.
- לא לבדוק איזו ערכאה מתאימה, ולהגיש לפי תחושת בטן.
הצעד המעשי הבא
מתעדים את התמונה, מתייעצים עם עורך דין לפני כל צעד, ובודקים בכנות אם יש מקום להידברות או גישור לפני שמגישים. אם בכל זאת נדרש הליך, ההתייעצות המוקדמת תחסוך לעיתים בחירה שגויה של ערכאה.
מצב שני: הילדים, אחריות הורית וזמני שהות
מה קורה
הורים נפרדים ושואלים איפה הילדים יגורו, כמה זמן יבלו עם כל אחד, מי יחליט על חינוך ובריאות, ואיך מסדירים חגים, חופשות ונסיעות. לפעמים אחד ההורים רוצה לעבור לעיר אחרת או לחו"ל.
מה בודקים קודם
- מונחים. בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, והחוק עוסק בהסכם או בהחלטה בשאלה מי מהם יחזיק בקטין ומה יהיו זכויות ההורה האחר לבוא עמו במגע. בשימוש מקובל מדברים גם על אחריות הורית, כלומר ההחלטות המשמעותיות בחיי הילד, ועל זמני שהות, כלומר מתי הילד אצל כל הורה, ובשיחה רגילה עדיין אומרים משמורת. בענייני האפוטרופסות שני ההורים חייבים לפעול תוך הסכמה, ובמחלוקת אפשר לפנות לבית המשפט.
- טובת הילד. זה השיקול המרכזי, ולא רצון ההורים או הצדק ביניהם. החוק קובע שבית המשפט רשאי להכריע בענייני החזקת הילד ומגע עם ההורה האחר כפי שייראה לו לטובת הקטין, ומגדיר את טובתו של אדם כמכלול הזכויות, האינטרסים והצרכים שלו. את מה שנחשב טובת הילד בוחנים לפי העובדות, והתוצאה אינה ידועה מראש.
- הסדר קיים. מה נהוג בפועל מאז הפרידה, ומה כתוב בהסכם או בהחלטה זמנית. הסכם בין הורים החיים בנפרד בעניין החזקת הילד וקשר עמו טעון אישור בית המשפט, והוא יאשר אותו לאחר שנוכח שההסכם הוא לטובת הקטין.
- יציאה מהארץ ומעבר דירה. החוק מחייב את שני ההורים לפעול בהסכמה בענייני האפוטרופסות, ולכן הוצאת ילד מהארץ או מעבר לעיר רחוקה בלי הסכמה או אישור עלולים להיות בעייתיים. לעניין חו"ל חל חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991, שנועד להבטיח שילד שנלקח על ידי אחד מהוריו למדינה זרה ללא הסכמת ההורה האחר יוחזר למדינה שבה הוא מתגורר.
מסמכים שחשובים
תיעוד של השגרה בפועל (מי מוציא לגן ולבית הספר, מי הולך לרופא), מסמכי חינוך ובריאות, מסמכי טיפול רגשי אם יש, התכתבות בין ההורים לגבי הילדים, והסכמים קודמים.
טעויות נפוצות
- להשתמש בילדים כמסר, כמשא ומתן או ככלי נגד ההורה השני.
- לחסום קשר עם ההורה האחר בלי סיבה ממשית ובלי להתייעץ קודם עם עורך דין.
- להסכים להסדר זמני שמתמשך ויוצר מציאות שקשה לשנות.
הצעד המעשי הבא
מתחילים בהסדר פרקטי וקבוע ככל האפשר, כזה שמתאים לגיל הילדים ולשגרה שלהם, ובודקים אם אפשר להסכים עליו בהידברות או בגישור. אם אין הסכמה, עורך דין יסביר איזה הליך מתאים ומה צפוי, ובכלל זה אפשרות שיתבקש תסקיר של עובד סוציאלי. אם אתם חוששים מחטיפה או מיציאה מהארץ, אל תמתינו: פנו מיד לייעוץ משפטי.
מצב שלישי: מזונות ילדים ומזונות בין בני זוג
מה קורה
הורים שנפרדו שואלים מי משלם עבור צורכי הילדים ובאיזה אופן. בני זוג שואלים אם אחד מהם זכאי לתמיכה כלכלית מהאחר, וכמה זמן.
מה בודקים קודם
- מזונות ילדים. לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, האב והאם חייבים במזונות ילדיהם הקטינים, ובאין הסכם בית המשפט קובע את היקף המזונות לפי הנסיבות. לגבי מי שחל עליו דין אישי, החוק מפנה לדין האישי, והפסיקה בנושא עברה שינויים לאורך השנים. מומלץ לברר מהי הגישה העדכנית לפני שמסכמים על הסדר.
- מה נכלל. היקף המזונות, מידתם ודרכי סיפוקם נקבעים, באין הסכם בין הצדדים, בידי בית המשפט בשים לב לנסיבות. כדאי לפרט בהסכם מה כלול, כולל הוצאות מיוחדות כמו חוגים, טיפולים או לימודים, ואיך מתחלקת העלות.
- זמני שהות. חלוקת הזמן עם הילדים נוגעת להוצאות של כל הורה, ולכן כדאי לבדוק עם עורך דין איך הקשר בין זמני השהות למזונות מטופל בפסיקה העדכנית.
- מזונות בין בני זוג. אדם חייב במזונות בן זוגו לפי הדין האישי החל עליו, ובית המשפט רשאי להתחשב בהכנסות בן הזוג מעבודה ומנכסים. מי שאינו יהודי, מוסלמי, דרוזי או חבר עדה דתית מוכרת, או שלא חל עליו דין אישי, כפוף להוראות החוק עצמו. בין ידועים בציבור ייתכנו כללים אחרים, ויש לבדוק.
- שינוי נסיבות. מזונות שנקבעו אינם קבועים לנצח. החוק מאפשר לבית המשפט לשנות את מה שנקבע בהסכם או בפסק דין על סמך נסיבות שנשתנו או שנודעו אחרי ההסכם או פסק הדין, והוא רשאי שלא להיזקק לבקשת שינוי שהוגשה תוך שישה חודשים מבקשה קודמת. שינוי כזה אינו מתאים לחרטה בלבד.
- מזונות עבור העבר. תביעה למזונות שהוגשה כעבור יותר משנה לאחר התקופה שבעדה הם נתבעים עלולה להידחות אם לא היה טעם סביר לאיחור.
- הבטחה וגבייה. החוק מאפשר לבית המשפט להורות על מתן ערובה למזונות. כשמזונות שנפסקו אינם משולמים, עורך דין יסביר אילו הליכי גבייה אפשריים. הפרטים תלויים בנסיבות.
מסמכים שחשובים
תלושי שכר ודוחות הכנסה, תדפיסי בנק, הוצאות שוטפות של הילדים עם קבלות, שכר דירה או משכנתא, מסמכי חינוך וטיפולים, ומסמכים על הכנסות אחרות.
טעויות נפוצות
- להסתיר הכנסות או להקטין אותן על הנייר, כי הדבר עלול לפגוע בכם בהמשך.
- להסכים על סכום "בשביל השקט" בלי לבדוק אם הוא מתאים לצרכים.
- להפסיק לשלם בלי הסדר, מתוך כעס ובלי להתייעץ.
הצעד המעשי הבא
מכינים תמונה כלכלית מלאה ומסודרת, ומתעדים את הוצאות הילדים בפועל. בודקים אם אפשר להגיע להסדר בהסכמה, ואם לא, מתייעצים לגבי ההליך המתאים. לפי החוק, כשהוגשה תביעת מזונות בית המשפט רשאי לפסוק מזונות זמניים עד לגמר בירור התביעה.
מצב רביעי: חלוקת הרכוש, הבית, הפנסיה והעסק
מה קורה
בני זוג שנפרדים צריכים להבין מה יקרה עם הדירה, החסכונות, הפנסיה, הרכב, העסק והחובות. יש מי שחשש שהצד השני מסתיר נכסים, ויש מי שנתקע כי הנכס רשום על שם אחד בלבד.
מה בודקים קודם
- המסגרת. לנשואים חל בדרך כלל חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973. כשלא נעשה הסכם ממון, חל הסדר איזון המשאבים: עם התרת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, בכפוף לחריגים, ובנסיבות מיוחדות בית המשפט רשאי לקבוע יחס אחר. הסדר האיזון אינו חל על בני זוג שנישאו לפני תחילת החוק (1 בינואר 1974). לגביהם ולגבי מי שהחוק אינו חל עליהם ייתכן שחלים כללים אחרים, ויש לבדוק.
- מה בכלל נחשב. לפי החוק, נכסים שהיו לבן זוג ערב הנישואין או שקיבל במתנה או בירושה בתקופת הנישואין, גמלאות של הביטוח הלאומי ופיצויים בשל נזק גוף או מוות, ונכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן, אינם נכללים באיזון. מה שהוסכם בהסכם ממון עשוי לשנות את התמונה, ורישום נכס על שם אחד מבני הזוג אינו מספיק כשלעצמו כדי להוציאו מהאיזון.
- הבית. הדירה המשותפת מעלה שאלות של בעלות, משכנתא, מי יישאר בה ובאיזו תמורה, ולעיתים של צורך במכירה. לפי החוק, כשבית המשפט רואה שיש למכור דירת מגורים לצורך האיזון, המכירה תעוכב כל עוד לא נמצא לילדים הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם הסדר מגורים אחר המתאים לצורכיהם.
- פנסיה וחיסכון. לפי החוק, כלל נכסי בני הזוג כולל זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות, ולכן הן נבדקות בנפרד, לעיתים בסיוע מומחה. אל תניחו שמה שמופיע בדוח הוא סוף הסיפור.
- עסק ונכסים עסקיים. שווי עסק, מניות ואופציות ונכסים שמוחזקים דרך חברה דורשים הערכה מקצועית, ולעיתים שמאי או רואה חשבון.
מסמכים שחשובים
רישומי בעלות בנכסים, חוזי רכישה ומשכנתא, דפי בנק וחיסכון, דוחות פנסיה וקרנות, מסמכי עסק, ביטוחים, דוחות מס, הלוואות וערבויות, והסכם ממון אם קיים.
טעויות נפוצות
- להעביר או להרחיק נכסים לפני הגירושין. החוק מאפשר לבית המשפט לראות נכס שבן זוג הוציא מרשותו בכוונה לסכל את זכות בן הזוג השני לאיזון כאילו הוא עדיין שלו.
- להניח שהכול מתחלק חצי חצי, או להפך, שמה שרשום על שמי הוא רק שלי.
- להתעלם מהפנסיה כי היא "רחוקה".
- להסכים להישאר במשכנתא משותפת בלי להבין את החשיפה.
הצעד המעשי הבא
עורכים רשימה מלאה של נכסים וחובות ושל מה שבבעלות כל אחד, אוספים אסמכתאות, ושוקלים הערכת שווי של נכסים מהותיים. אחר כך בודקים עם עורך דין מה חל על המקרה ואם כדאי הסכם, גישור או הליך. אם אתם חוששים מהעלמת נכסים, ספרו על כך לעורך הדין. החוק מאפשר לבית המשפט, לבקשת בן הזוג, לנקוט אמצעים לשמירת הזכות, למשל לצוות על מתן ידיעות או ערובה או על רישום הערה בפנקס.
מצב חמישי: הסכמים, גישור ותוקפם
מה קורה
בני זוג רוצים להסכים על הכול ולחסוך הליך ארוך. או שמישהו מציג הסכם ומבקש חתימה מהירה. או שזוג לפני חתונה שוקל הסכם ממון.
מה בודקים קודם
- סוג ההסכם. הסכם ממון, הסכם גירושין, הסכם בין ידועים בציבור והסכם על ילדים הם מסמכים שונים, עם כללים שונים.
- אישור. כדי שהסכם גירושין יהיה לו תוקף של פסק דין, הוא דורש בדרך כלל אישור של בית המשפט או של בית הדין. הסכם ממון טעון כתב וכן אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הדתי, ואישור זה ניתן לאחר שהם נוכחו שבני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו. הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם יכול שיאומת על ידי רושם הנישואין, או בידי נוטריון אם נכרת לפני הנישואין.
- הסכם על ילדים. גם אם ההורים מסכימים, ההסכם טעון אישור בית המשפט, שמאשר אותו לאחר שנוכח כי הוא לטובת הקטין. הסכם בדבר מזונות של קטין אינו קושר את הקטין כל עוד לא אושר על ידי בית המשפט.
- גילוי נאות. כדאי לוודא שכל צד יודע מה בבעלות הצד השני לפני החתימה, ושההסכם נעשה מתוך הבנה מלאה של משמעותו ותוצאותיו.
- גישור. הליך שבו מגשר, אדם שהוכשר לכך, עוזר לצדדים להגיע להסכמות. ההחלטה אם להסכים נשארת שלכם, וגם הסכמה שהושגה בגישור הופכת למחייבת רק כשנחתמה ואושרה כנדרש. כדאי לברר מראש אילו כללי סודיות חלים על מה שנאמר בגישור.
- ייצוג. מי שמגיע לגישור או לחתימה בלי ייעוץ משפטי עלול לוותר על זכויות בלי לדעת. אפשר, ורצוי, להתייעץ עם עורך דין לפני ובמהלך הגישור.
טעויות נפוצות
- לחתום על הסכם בלי לקרוא אותו, או בלי שכל צד קיבל ייעוץ עצמאי.
- להסכים על ויתור גורף על רכוש או על מזונות, בלי להבין את ההשלכות לטווח הארוך.
הצעד המעשי הבא
מנסחים טיוטה ברורה ומפורטת ומעבירים אותה לעורך דין של כל צד לפני חתימה. מוודאים שכל נושא מוסדר, מי מבצע, ומה קורה אם אחד הצדדים לא עומד בהתחייבות. רק אחר כך ממשיכים לאישור בבית המשפט או בבית הדין.
מצב שישי: גט, סירוב גט וענייני בית הדין הדתי
מה קורה
זוג יהודי נשוי בישראל רוצה להתגרש. או שאחד הצדדים מסרב לקבל או לתת גט, ובכך נוצר מצב שבו השני נשאר נשוי על פי ההלכה, גם אחרי שכל שאר העניינים הוסדרו.
מה בודקים קודם
- המסלול הדתי. גט ניתן ומתקבל בבית הדין הרבני. בית המשפט לענייני משפחה אינו מוסמך להורות על גט, גם כשהוא דן בענייני הילדים והרכוש. נישואין וגירושין של יהודים בישראל נערכים על פי דין תורה.
- הקשר בין הגט לשאר העניינים. בפועל נושא הגט משפיע על המשא ומתן בעניינים אחרים, ולעיתים משמש כלי לחץ. עורך דין מנוסה יעזור להפריד בין הנושאים ככל האפשר, ויבהיר מה מותר ומה אסור לדרוש.
- סירוב גט. בחקיקה קיימים כלים לטיפול במי שאינו מקיים פסק דין של בית הדין הרבני לגירושין, והם מופיעים בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995. החוק מאפשר לבית הדין להטיל צווי הגבלה כדי להביא לקיום פסק הדין, בכפוף לתנאים ולהליכים שנקבעו בו. השימוש בהם מותנה בנסיבות ובהחלטות של בית הדין, והוא אינו מבטיח תוצאה.
- מצבים של עגינה. כשצד אחד נשאר "כבול" לנישואין, עורך דין שמכיר את התחום יכול להפנות לגורמי סיוע מתאימים. לאלה שתלויים בהחלטה של הצד השני זה מצב קשה במיוחד, ורצוי לטפל בו מוקדם ובדיסקרטיות.
- זוגות שנישאו בחו"ל או שאינם נשואים כדין הדת. מעמדם בישראל תלוי בכללים מיוחדים, והשאלה איך מתגרשים, או אם נדרש גירושין כלל, עשויה להיות מורכבת.
טעויות נפוצות
- להמתין עם הטיפול בגט עד שכל שאר הנושאים נפתרים, ולגלות שהוא הפך לבעיה.
- להתנות גט בוויתור על זכויות שלא נדונו, או להסכים לכך בלחץ.
הצעד המעשי הבא
ברוב המקרים מומלץ לברר, כבר בהתחלה, איך יטופל נושא הגט ומי יטפל בו. אם יש סירוב או איום בסירוב, פנו לעורך דין ולגורם סיוע מתאים, ואל תחתמו על דבר שמוותר על זכויות כתמורה לגט בלי שבדקתם אותו.
מצב שביעי: אלימות במשפחה, צווי הגנה ומצבי חירום
מה קורה
אחד מבני הזוג מאיים, פוגע או מפחיד, או שיש חשש לפגיעה בילדים. לפעמים האלימות היא פיזית, ולפעמים נפשית, כלכלית או באמצעות שליטה והשפלה. הפרידה עצמה עלולה להיות תקופה מסוכנת.
מה בודקים קודם
- ביטחון ראשית. אם אתם או הילדים בסכנה, פנו מיד למשטרה ולגורמי החירום ולקווי הסיוע של משרדי הממשלה והארגונים שמסייעים לנפגעי אלימות. הליך משפטי הוא שלב שני.
- צו הגנה. חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, מסדיר צווי הגנה. מה בדיוק אפשר לבקש ובאילו תנאים תלוי בנסיבות, ובית המשפט בוחן את הראיות.
- הליך דחוף. אם יש סכנה, אל תחכו לזמן נוח: פנו מיד לגורמי החירום, ועורך דין או גורמי הסיוע יסבירו אילו הליכים מהירים אפשר לפתוח.
- השפעה על ילדים. ספרו לעורך הדין על אלימות במשפחה או על חשש לפגיעה בילדים, כי הדבר עשוי להשפיע על ההסדרים בעניין הילדים.
טעויות נפוצות
- להפר צו, גם בטעות, או להסכים להפרה "כי הוא הבטיח". אם יש ספק מה הצו מתיר, התייעצו מיד.
- להאשים ללא ראיות או להשתמש בטענות אלימות לצורכי לחץ. כדאי לבסס טענות בראיות ובהתייעצות.
הצעד המעשי הבא
עושים תוכנית ביטחון, פונים לגורמי הסיוע, ושוקלים עם עורך דין בקשה לצו הגנה ולהסדרים זמניים לילדים. מי שהוא הצד שנגדו מבוקש צו, או מי שנטען נגדו, צריך לפנות לעורך דין מיד, ולא להתעלם מהזימון ולא ליצור קשר עם הצד השני באופן שמפר צו.
ההליך צעד אחר צעד, מהיום הראשון ועד הסוף
הדרך נראית שונה בכל מקרה, אבל כמעט תמיד יש רצף דומה. משכי הזמן אינם קבועים ותלויים בעומס בבתי המשפט, בנסיבות, בסוג התביעה ובמידת שיתוף הפעולה.
- עוצרים ומתעדים. לפני שפועלים, אוספים מסמכים (ראו הרשימה בהמשך), רושמים ציר זמן ושומרים עותקים במקום בטוח. לא מוחקים הודעות ולא לוקחים מסמכים שאינם שלכם.
- בודקים מה מעמדכם. דת, מועד ומקום הנישואין, הסכם ממון, ילדים משותפים, נכסים בארץ ובחו"ל, ואם הוגשו כבר תביעות.
- מחליטים על כיוון. הידברות, גישור, משא ומתן בין עורכי דין או הליך בערכאה. לפעמים מתחילים בכמה מסלולים במקביל, וזה עוזר.
- פנייה בכתב. מכתב ענייני, בלי האשמות, שמפרט עמדה והצעה. מכתב כזה משמש גם תיעוד.
- פתיחת הליך. כשאין הסכמה, מוגש כתב תביעה או בקשה לערכאה המתאימה, והצד השני משיב. כאן חשוב לדעת מהן מגבלות הזמן ואיך נקבעת הסמכות.
- הליכי ביניים. לעיתים נדרשים צווי ביניים, למשל בעניין מגורים, מזונות זמניים או זמני שהות, והחלטות על הליכי עזר כמו תסקיר או בדיקה מקצועית.
- גילוי מסמכים. ייתכן שהצדדים יתבקשו למסור מידע על נכסים, הכנסות והוצאות, ומומלץ לגלות את המידע במלואו.
- גישור או הליך הידברות. ייתכן שבית המשפט יפנה לגורמי סיוע, ובהם יחידת הסיוע שלידו.
- הוכחות ופסק דין. אם אין הסכם, נשמעות עדויות ובית המשפט או בית הדין מכריע. אפשר לערער בתנאים שנקבעו.
- ביצוע. פסק דין או הסכם אינם מסיימים את העניין בפועל. צריך להעביר רישומים, לסגור חשבונות ולפעול בהוצאה לפועל אם משהו אינו מבוצע.
- אחרי הכול. לעיתים נדרש שינוי בעתיד, למשל במזונות או בזמני שהות, כשהנסיבות משתנות.
לעיתים קרובות אפשר לעצור בשלב מוקדם. רוב המחלוקות מסתיימות בהסכמה, ולעיתים ההסכמה נולדת דווקא אחרי שהצדדים רואים את העלות והסיכון של המשך. עורך דין מנוסה יכול לעזור להחליט מתי להמשיך ומתי לעצור.
מה משפיע על העלות ועל משך הזמן
אי אפשר לקבוע מראש מחיר או משך, ובכל מקרה מומלץ לבקש הערכה כתובה. הגורמים העיקריים הם:
- רמת המחלוקת. זוג שמסכים על רוב הדברים עובר הליך קצר וזול יותר מזוג שנאבק על כל נושא.
- מספר הנושאים. גט בלבד שונה מהליך שכולל ילדים, מזונות, רכוש ועסק.
- מורכבות הרכוש. נכסים בחו"ל, עסקים, חברות ופנסיות דורשים הערכות מקצועיות ומארכים את ההליך.
- הילדים. מחלוקת על זמני שהות או אחריות הורית עשויה לכלול תסקיר, מומחים ודיונים נוספים.
- שיתוף פעולה וגילוי. כשצד אחד מעכב או מסתיר מידע, הכול מתארך ומתייקר.
- הערכאה והעומס בה. ללוחות הזמנים של הערכאות יש חלק, ואי אפשר לשלוט בהם.
- מבנה שכר הטרחה. יש שכר שעתי, שכר קבוע לשלב ושילובים. שאלו מה כלול, מה לא, ומה קורה אם התיק מתארך.
מסמכים וראיות שכדאי לאסוף
מסמכים כלליים
- תעודות זהות, תעודת נישואין והסכם ממון אם קיים.
- תעודות לידה של הילדים ומסמכי הסדרים קודמים.
- דפי בנק, כרטיסי אשראי וחשבונות חיסכון, מכל התקופה הרלוונטית.
- דוחות פנסיה, קרנות השתלמות וקופות גמל.
- מסמכי נכסים: חוזי רכישה, רישומי בעלות, משכנתאות וביטוחים.
- דוחות מס ותלושי שכר.
- מסמכי עסק, אם יש: דוחות כספיים, חוזים ושותפויות.
- הלוואות, ערבויות וחובות.
בעניין הילדים
- מסמכי חינוך ובריאות, ומסגרות הילדים.
- תיעוד של שגרת הטיפול: מי עושה מה ומתי.
- התכתבות בין ההורים בעניין הילדים.
- אישורים רפואיים ומסמכי טיפול, אם יש.
בעניין אלימות או חשש
- תיעוד רפואי, צילומים, הודעות והקלטות שהגיעו אליכם כדין, ופרטי עדים.
- דוחות משטרה ורווחה.
אל תשנו מסמכים קיימים ואל תיגשו לחשבונות או למכשירים של הצד השני בלי הרשאה.
טעויות נפוצות ודגלים אדומים
טעויות שחוזרות
- להגיש בלי לבדוק איזו ערכאה מתאימה. הבחירה משפיעה על המשך ההליך.
- לחתום מהר. הסכם שנחתם בלחץ, בלי ייעוץ, מקשה על שינוי.
- להסתיר נכסים או הכנסות. הסתרה עלולה לפגוע בכם בהמשך.
- להתבטא ברשתות. פוסטים, הודעות והתכתבויות עלולים לשמש ראיה בהמשך.
- להתעלם ממכתבים או מזימונים. התעלמות עלולה לפגוע בכם, ולכן בדקו מיד עד מתי צריך להגיב.
- לפעול בלי לבדוק השלכות מס. למכירה או להעברת נכס עשויות להיות השלכות מס, ולכן כדאי לבדוק מראש.
- להקליט בלי לבדוק. לפני שמקליטים שיחה או משתמשים בהקלטה, התייעצו עם עורך דין.
דגלים אדומים
- דרישה לחתום על הסכם מיד, לפני שיש גילוי של נכסים.
- הצד השני מעביר כספים או נכסים בצורה חריגה.
- איום להוציא את הילדים מהארץ או להרחיק אותם.
- תנאי לקבלת גט שאין לו קשר לגט, כמו ויתור על זכויות.
- הצעה "להסדיר הכול בינינו" בלי מסמך כתוב או אישור.
- לחץ, איומים או אלימות כלפיכם או כלפי הילדים.
- ייעוץ מעורך דין שמבטיח תוצאה או "הצלחה מובטחת". עורך דין אחראי אינו עושה זאת.
מתי חייבים עורך דין, איך בוחרים ומה שואלים
מתי נדרש עורך דין
אפשר לטפל לבד בעניינים פשוטים, כמו בקשה להעתק מסמך. אבל כדאי לפנות לעורך דין, ובהקדם, כשיש:
- החלטה להגיש תביעה, או קבלת תביעה או זימון לדיון.
- הצעה להסכם גירושין, הסכם ממון או כל מסמך לחתימה.
- מחלוקת על ילדים, אחריות הורית או יציאה מהארץ.
- חשש לאלימות, לצו הגנה או להליך דחוף.
- נכסים משמעותיים, עסק, פנסיות או נכסים בחו"ל.
- שאלה של סמכות: שני בתי דין אפשריים, או בני דתות שונות.
- סירוב גט או חשש לסירוב.
איך בוחרים
- בדקו שמדובר בעורך דין ברישיון, ושדיני משפחה הם חלק מרכזי מעיסוקו, כולל היכרות עם בית המשפט לענייני משפחה ועם בית הדין הרלוונטי.
- בררו אם יש ניגוד עניינים, למשל אם הוא ייצג בעבר את הצד השני או את בני משפחתו.
- שאלו מי מטפל בתיק בפועל, ואיך ובאיזו תדירות מעדכנים.
- בקשו הסבר ברור, בלי הבטחות. עורך דין אחראי לא יבטיח תוצאה.
- בקשו הסכם שכר טרחה כתוב. אם עורך דין מציע לייצג את שני בני הזוג, שימו לב לניגוד עניינים.
שאלות לפגישה הראשונה
- מה הערכתך הראשונית, ומה עוד חסר כדי להעריך?
- איזו ערכאה מתאימה למקרה שלי, ומה הסיכונים אם נתחיל בערכאה אחרת?
- אילו מגבלות זמן חלות עלי, ומה המועד הקרוב ביותר?
- מהן החלופות: הידברות, גישור, משא ומתן או הליך?
- מהי העלות הצפויה בכל חלופה, ואיך מתמחרים?
- אילו מסמכים כדאי שאביא, ומה אסור לי לעשות עכשיו?
- מה צפוי בנושא הילדים, ומה אפשר לעשות כדי לצמצם את הפגיעה בהם?
- מי יטפל בתיק, ומה סדר העדכונים?
מילון קצר
- בית המשפט לענייני משפחה (Family Court): בית משפט שדן בסכסוכים הנובעים מהקשר המשפחתי של הצדדים, כמו ילדים, מזונות ורכוש.
- בית דין רבני (Rabbinical Court): בית דין שמוסמך בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל.
- גט (get, Jewish divorce document): מסמך הגירושין שמעניק בית הדין הרבני לפי ההלכה.
- סירוב גט (get refusal): מצב שבו אחד הצדדים מסרב לקיים פסק דין לגירושין.
- אחריות הורית (parental responsibility): בשימוש מקובל, ההחלטות המשמעותיות בחיי הילד. בחוק המונח הוא אפוטרופסות הורים.
- זמני שהות (parenting time): החלוקה של זמן הילד אצל כל אחד מההורים.
- טובת הילד (best interests of the child): השיקול המרכזי בכל הכרעה בעניין ילדים.
- תסקיר (welfare report): חוות דעת בכתב של עובד סוציאלי לבית המשפט על מצב הילדים וההורים.
- מזונות (support, alimony): תשלום לצורכי ילדים, או בנסיבות מסוימות תמיכה בין בני זוג.
- איזון משאבים (resource balancing): איזון שווי הנכסים של בני הזוג לפי חוק יחסי ממון.
- הסכם ממון (prenuptial or marital property agreement): הסכם בין בני זוג על יחסי הרכוש ביניהם.
- הסכם גירושין (divorce agreement): הסכם על כל נושאי הפרידה, שדורש אישור כדי שיהיה לו תוקף.
- ידועים בציבור (cohabiting couple): בני זוג שחיים כזוג בלי נישואין, ושהדין מתייחס אליהם בחלק מהעניינים.
- צו הגנה (protection order): צו בית משפט שנועד להגן על מי שנפגע או מאוים באלימות במשפחה.
- גישור (mediation): הליך שבו מגשר עוזר לצדדים להגיע להסכמות.
48 השעות הקרובות
אם הפרידה כבר על הפרק, אלה הצעדים שכדאי לעשות בימים הקרובים:
- ביטחון קודם. אם יש סכנה, פנו לגורמי החירום ולקווי הסיוע.
- נשמו ואל תחתמו. אל תחתמו על דבר ואל תיקחו החלטות גדולות, כמו עזיבת הבית או העברת כספים, לפני שהתייעצתם.
- אספו מסמכים. זהות, נישואין, בנק, פנסיה, נכסים, הכנסות והתכתבויות. שמרו עותקים במקום בטוח.
- רשמו ציר זמן. מה קרה, מתי ומי היה מעורב.
- בדקו אם הוגש משהו. האם נשלחה אליכם תביעה, זימון או מכתב, ועד מתי צריך להגיב.
- שמרו על הילדים. אל תערבו אותם בסכסוך, והמשיכו שגרה ככל האפשר.
- אל תפרסמו. הימנעו מפרסומים ברשת ומשיחות רחבות על המקרה.
- קבעו ייעוץ. פגישה עם עורך דין, לפני שמגישים או חותמים, תחסוך לעיתים טעויות יקרות.
CoPartner AI מחברת בין הקוראים לבין עורך דין מתאים ברשת העורכים שלה, בהתאם לסוג העניין ולצרכים שלכם. הקישור אינו מהווה ייעוץ משפטי, והמידע במדריך זה כללי בלבד.
שאלות נפוצות
האם חשוב מי מגיש ראשון תביעה?
לעיתים כן. לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות מקבילה לבית הדין הרבני, ואם הוגשה לבית הדין הרבני תביעת גירושין בין יהודים, יש לו שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בה. לכן הערכאה שאליה הוגשה התביעה הראשונה עשויה להשפיע על המשך ההליך. התוצאה תלויה בדת הצדדים ובנושא התביעה, ולכן התייעצו עם עורך דין לפני שאתם מגישים ולפני שהצד השני מגיש.
האם אפשר להתגרש בלי בית משפט?
בדרך כלל לא. גם כשבני הזוג מסכימים על הכול, הסכם גירושין נדרש לאישור של בית משפט או בית דין כדי שיהיה לו תוקף של פסק דין, ונישואין וגירושין של יהודים בישראל נערכים בבית הדין הרבני על פי דין תורה. ההסכמה מקצרת את הדרך ומצמצמת מחלוקות, אבל האישור הוא חלק מהתהליך.
מה ההבדל בין משמורת לזמני שהות?
בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, והחוק מדבר על החזקת הילד ועל זכות ההורה האחר לבוא עמו במגע. בשימוש מקובל מדברים גם על אחריות הורית, כלומר ההחלטות המשמעותיות בחיי הילד, ועל זמני שהות, כלומר מתי הילד נמצא אצל כל הורה. המונח משמורת עדיין נשמע בשיח היומיומי. בית המשפט מכריע לפי טובת הילד ולא לפי רצון ההורים.
מי משלם מזונות ילדים?
לפי החוק, האב והאם חייבים במזונות ילדיהם הקטינים, ובאין הסכם בית המשפט קובע את היקף המזונות לפי הנסיבות. לגבי מי שחל עליו דין אישי, החוק מפנה לדין האישי, והפסיקה בנושא משתנה מעת לעת, ולכן כדאי לבדוק עם עורך דין מהי הגישה העדכנית לפני שמסכמים על סכום.
האם הדירה מתחלקת שווה בשווה?
לא בהכרח. לנשואים שחל עליהם חוק יחסי ממון, ככלל כל אחד זכאי למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט חריגים: נכסים שהיו לפני הנישואין או שהתקבלו במתנה או בירושה, ונכסים שהוסכם בכתב ששוויים לא יאוזן. בנסיבות מיוחדות בית המשפט רשאי לקבוע יחס אחר, ובני זוג שנישאו לפני תחילת החוק (1 בינואר 1974) אינם כפופים להסדר האיזון. לכן בדקו את העובדות ואל תניחו חלוקה אוטומטית של הדירה.
האם הפנסיה שלי נכנסת לחלוקת הרכוש?
כן, ככלל. לפי חוק יחסי ממון, כלל נכסי בני הזוג כולל זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות. הפרטים תלויים בסוג הזכות ובמועד הנישואין, ולכן נדרשת בדיקה פרטנית.
מה אפשר לעשות כשבן או בת הזוג מסרבים לתת גט?
בית הדין הרבני מוסמך לטפל בעניין, ולפי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) הוא יכול להטיל צווי הגבלה על מי שאינו מקיים פסק דין לגירושין, בכפוף לתנאים ולהליכים שנקבעו בחוק. מדובר בהליך רגיש שתלוי בנסיבות, וכדאי לפנות לעורך דין שמכיר את הנושא ולעיתים גם לגורמי סיוע.
האם ידועים בציבור זכאים לאותן זכויות כמו נשואים?
בחלק מהעניינים כן ובחלקם לא. חוק יחסי ממון בין בני זוג מנוסח סביב נישואין ופקיעתם, ולכן אין להניח שהוא חל אוטומטית על ידועים בציבור. מה בדיוק חל עליכם תלוי בנסיבות ובנושא, ולכן אי אפשר להניח שהכללים זהים.
האם מותר לעבור דירה או לעזוב את הבית לפני שיש הסכם?
זו החלטה שיש לה השלכות, למשל על הילדים, על הזכויות בבית ועל טענות בהמשך. אם אין סכנה, התייעצו לפני שאתם עוזבים או מוציאים רכוש. אם יש חשש לביטחונכם, ביטחון קודם לכול, ויש גורמי סיוע וגורמי חירום שאפשר לפנות אליהם.
האם הגישור מחייב?
הסכמות שהושגו בגישור מחייבות רק כשהן נחתמות ומאושרות כנדרש, וההחלטה אם להגיע להסכם נשארת בידיכם. הסכם גירושין והסכם בעניין החזקת ילדים טעונים אישור של בית המשפט או של בית הדין, ויחידת הסיוע שליד בית המשפט יכולה לסייע בהידברות.
האם אפשר לשנות מזונות או הסדרי שהות אחרי פסק דין?
לגבי מזונות, החוק מאפשר לבית המשפט לשנות את מה שנקבע בהסכם או בפסק דין על סמך נסיבות שנשתנו או שנודעו אחרי ההסכם או פסק הדין, ורשאי שלא להיזקק לבקשה חוזרת שהוגשה תוך שישה חודשים. שינוי אינו מתאים לחרטה בלבד, ולכן כדאי לחשוב היטב לפני שחותמים. לגבי הסדרי שהות ואחריות הורית, בדקו עם עורך דין.
האם אפשר לעזוב את הארץ עם הילדים?
זו שאלה רגישה. החוק מחייב את שני ההורים לפעול בהסכמה בענייני האפוטרופסות, ויציאה או מעבר של הילדים לחו"ל בלי הסכמה או אישור עלולים לגרור הליכים, כולל לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים). אם אתם שוקלים צעד כזה, או חוששים ממנו, פנו לייעוץ משפטי מיד.