עמותה, חל״צ או אגודה שיתופית בישראל: המדריך המלא להקמה, ניהול ומחלוקות
בישראל אפשר לפעול ללא מטרת רווח כעמותה, כחברה לתועלת הציבור (חל״צ) או כאגודה שיתופית, ולכל צורה דין, רשם ומנגנוני פיקוח משלה. לפני שבוחרים או נכנסים למחלוקת, קראו את המסמך המכונן (תקנון או תקנון חברה), בררו מי הרשם המפקח ואספו פרוטוקולים ודוחות. מועדים ותנאים תלויים בצורה ובנסיבות, ולכן כדאי להתייעץ מוקדם.
אתם מקימים ארגון כדי לעשות משהו משותף ולא כדי להרוויח, או שכבר חברים, מתנדבים או חברי ועד בארגון כזה, ומשהו התחיל להסתבך. אולי הוועד לא מקיים אסיפות, ואולי נשאלתם על שכר של מנכ״ל. ייתכן שמממן ביקש אישור שאין לכם, או שחבר מסוים כועס ומאיים בתביעה. ואולי פשוט עוד לא החלטתם איזו צורה משפטית מתאימה לכם. המדריך נכתב לכם: ליזמים, לחברי ועד ולנושאי משרה, למנהלים ולחברים בעמותות, בחברות לתועלת הציבור ובאגודות שיתופיות בישראל.
המדריך נכתב כמידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. הוא יעזור לכם להבין את המפה, לדעת מה לבדוק קודם, אילו מסמכים לאסוף ומתי כדאי לפנות לעורך דין. אפשר לקרוא אותו מההתחלה ועד הסוף או לקפוץ לסעיף שמתאר את המצב שלכם. בכל מקום שבו התשובה משתנה בין עמותה, חל״צ ואגודה, כתבנו זאת במפורש.
מה התחום כולל ומה הוא אינו כולל
שלוש צורות משפטיות נפגשות בתחום הזה, ולכל אחת מהן הגיון משלה.
עמותה (Amuta) היא תאגיד שמוקם למטרה חוקית שאינה חלוקת רווחים לחבריו. מקימים אותה לפי חוק העמותות, והיא רשומה אצל רשם העמותות. זו הצורה הנפוצה ביותר לארגונים חברתיים, תרבותיים, חינוכיים, דתיים וקהילתיים.
חברה לתועלת הציבור (חל״צ, Public Benefit Company) היא חברה לפי חוק החברות, שבתקנונה נקבעו מטרות ציבוריות בלבד ואיסור על חלוקת רווחים לבעלי מניותיה. היא רשומה אצל רשם החברות, ולפי חוק החברות גם בפנקס שמנהל רשם ההקדשות, ומנוהלת במבנה של חברה: בעלי מניות, דירקטוריון ואסיפה כללית. יזמים בוחרים בה לעיתים כשהם רוצים מבנה תאגידי מוכר, ניהול מקצועי או שיתוף פעולה עם גורמים עסקיים.
אגודה שיתופית (Cooperative Society) היא התאגדות של חברים שפועלים יחד למטרה כלכלית או חברתית משותפת, כשהחברים הם השותפים ולא רק מי שהשקיע הון. האגודות מוסדרות בפקודת האגודות השיתופיות ורשומות אצל רשם האגודות השיתופיות. יש כמה סוגים, ובהם אגודות חקלאיות, אגודות שיכון, אגודות לאשראי ואגודות לשירותים, והדין והפיקוח עשויים להשתנות לפי הסוג.
מה לא נכלל כאן? מדריך זה אינו עוסק בעמותות שפועלות בעיקר כגופי רפואה או חינוך שבהם יש דיני רגולציה מיוחדים, ואינו מחליף עיון בדין הספציפי של התחום. הוא אינו עוסק בחברות מסחריות רגילות שמטרתן רווח, בשותפויות או בהסדרים של ועד בית בבניין משותף. סכסוכי עבודה של עובדי הארגון הם תחום דיני עבודה, ודיני המס של עמותות ושל תורמים הם תחום נפרד שכדאי לבדוק עם איש מקצוע במס. קיבוצים ומושבים שיתופיים הם אגודות שיתופיות בעלות מאפיינים מיוחדים, ולכן הדברים כאן הם רקע בלבד ואינם תחליף לבדיקה פרטנית.
המפה: מקורות הדין, הרשמים והגופים המכריעים
כדי להבין מי מחליט מה, כדאי להכיר את חמש שכבות.
- החוק הכללי של הצורה. לעמותה: חוק העמותות. לחל״צ: חוק החברות. לאגודה שיתופית: פקודת האגודות השיתופיות והתקנות לפיה. החוק קובע את מסגרת החברות, את חובות הרישום והדיווח, את אחריות נושאי המשרה ואת הליכי הפירוק.
- המסמך המכונן. תקנון העמותה, תקנון החברה או תקנון האגודה. זהו המסמך שהמייסדים כתבו או אימצו, והוא קובע את המטרה, את מוסדות הארגון, את דרכי קבלת ההחלטות ואת זכויות החברים. בהרבה מחלוקות הוא נקודת המוצא.
- הרשם המפקח. רשם העמותות, רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות. הרשם מקבל דוחות, מנפיק אישורים, יכול לברר תלונות וליזום פעולה בנסיבות מסוימות. היקף הסמכויות שונה בין הרשמים ולכן אסור להניח שמה שנכון לעמותה נכון גם לאגודה.
- רשויות אחרות. רשות המסים קובעת מעמד לצורכי מס ואישורים לתורמים. משרדי ממשלה ורשויות מקומיות מממנים ודורשים תנאים. בנוסף, חלים לעיתים חוקים מיוחדים לפי סוג הפעילות, כמו אימוץ, חברות קדישא, גמילה מסמים וספורט.
- בתי המשפט. בית משפט מוסמך לדון בהליכים כמו פירוק עמותה בצו (בבית המשפט המחוזי), אישור מיזוג בין עמותות, שינוי מטרות שאינן קרובות ותביעה נגד חבר ועד שהפר את חובותיו. באגודה שיתופית, לעומת זאת, צו הפירוק ניתן בידי הרשם, ותקנות האגודה יכולות להפנות סכסוכים להכרעת הרשם או לבוררות. איזו ערכאה ואיזה הליך, תלוי בצורה המשפטית, בסוג הסעד ובנסיבות. תביעה של עובד נגד מעסיקו שעילתה ביחסי עבודה נדונה בבית הדין האזורי לעבודה.
כלל אצבע: שאלו קודם מה כתוב בתקנון, אחר כך מה אומר החוק, ורק אז באיזה גוף להתחיל. פנייה לגוף הלא נכון עלולה לבזבז זמן שאין לכם.
מצב ראשון: מחליטים באיזו צורה להקים
אתם קבוצה עם רעיון, ואתם שואלים אם לפתוח עמותה, חל״צ או אגודה. יש הבדלים שכדאי להכיר לפני שמתחייבים.
מה לבדוק קודם
- למי הארגון שייך? בעמותה ובחל״צ אין בעלים שמקבלים רווחים. באגודה שיתופית החברים הם שותפים, ולעיתים יש להם זכויות כלכליות שונות מאלה שבעמותה, כפי שהתקנון קובע.
- האם מטרת הארגון ציבורית או משותפת לחברים? מטרה שנועדה לשרת ציבור רחב מתאימה לעמותה או לחל״צ. מטרה של קבוצה שחולקת צורך כלכלי, כמו רכישה משותפת, שיווק או דיור, מתאימה לאגודה שיתופית.
- מה שיטת המימון? תרומות והקצבות ציבוריות מכוונות לעיתים קרובות לעמותה או לחל״צ. הכנסות מפעילות כלכלית של החברים מכוונות לאגודה.
- כמה גמישות ממשל אתם צריכים? חברה כוללת דירקטוריון ומסגרת מוכרת למשקיעים ולשותפים עסקיים. בעמותה יש ועד, אסיפה כללית וועדת ביקורת לפי החוק והתקנון.
- מי רוצים שיפקח? כל צורה כפופה לרשם אחר, וכל רשם מבקש דוחות, אישורים ופרטים בדרך אחרת.
מסמכים חשובים
טיוטת התקנון, רשימת המייסדים, תיאור הפעילות המתוכננת, מקורות המימון המשוערים וכל הסכם בין המייסדים. רשמו גם מי יהיה אחראי על מה, כי הרשם בודק את הרישום ושאלות שלא נענו יעכבו אותו.
טעויות נפוצות
- בחירה בצורה לפי מה שמוכר או נוח ולא לפי מה שהפעילות צריכה.
- ניסוח מטרה רחבה מדי או צרה מדי. מטרה צרה חוסמת פעילות עתידית, ומטרה רחבה מדי מקשה לראות על מה הארגון מתחייב.
- הנחה שרישום הוא סוף ההליך. אחריו מגיעים דיווחים, אישורים ומעמד לצורכי מס, שכל אחד מהם הליך נפרד.
הצעד הבא
השוו בין שתי צורות לכל היותר, כתבו מסמך קצר שמסביר למה אחת מהן מתאימה לכם יותר, והתייעצו עם עורך דין לפני שמגישים בקשה. הבחירה קשה לשינוי אחר כך.
מצב שני: מקימים עמותה ובונים תקנון
אם בחרתם בעמותה, השלב הבא הוא להפוך רעיון למסמכים. חוק העמותות קובע מה חייב להופיע בבקשה, ואם המייסדים לא מגישים תקנון חל עליהם התקנון המצוי שבתוספת הראשונה לחוק. רשם העמותות בוחן את הבקשה ורושם את העמותה.
מה לבדוק קודם
- מטרת העמותה. חוקית, ברורה ואינה חלוקת רווחים. בדקו אם יש מטרה שדורשת רישוי או אישור מיוחד.
- המייסדים והחברים. מי חבר, איך מצטרפים, מה תנאי החברות ואיך מסיימים אותה.
- מוסדות העמותה. אסיפה כללית, ועד וועדת ביקורת (או גוף דומה לפי הדין). הגדירו מי מוסמך להחליט במה ואיך נבחרים.
- שינוי התקנון. מי רשאי להציע שינוי, איזה רוב נדרש ואיך מדווחים לרשם.
- פירוק וגורל הנכסים. מה קורה אם העמותה נסגרת, לאן הולך העודף.
מסמכים חשובים
תקנון, בקשה לרישום, פרטי המייסדים ופרטי הוועד הראשון, תיאור הפעילות וכל אישור שהרשם מבקש. שמרו את כל התכתובת עם הרשם ואת הנוסח האחרון שאושר.
טעויות נפוצות
- העתקת תקנון של ארגון אחר בלי להתאים אותו למבנה ולפעילות שלכם.
- מינוי ועד שאינו מבין את תפקידו, או שרובו בני משפחה, מה שמחליש את הפיקוח הפנימי ומנוגד להנחיות הרשם לניהול תקין.
- התעלמות מהצורך לבנות מראש הוראות לעניין ניגוד עניינים, תשלומים לנושאי משרה וקבלת החלטות.
הצעד הבא
כתבו טיוטה, התאימו אותה לפעילות בפועל וביקשו מעורך דין לעבור עליה לפני ההגשה. תקנון טוב חוסך מחלוקות שנים קדימה.
מצב שלישי: חברה לתועלת הציבור, מתי היא מתאימה
חל״צ היא חברה לכל דבר מבחינת המבנה, אבל מטרתה ציבורית ואין חלוקת רווחים. אנשים שואלים עליה כשהם רוצים להקים גוף שנראה כמו חברה, למשל כדי לעבוד עם גורמים עסקיים או כדי לשלב ניהול מקצועי, ובכל זאת לשמור על אופי ללא כוונת רווח.
מה לבדוק קודם
- מסמכי ההתאגדות. תקנון החברה צריך להגדיר את המטרה הציבורית ואת האיסור על חלוקת רווחים ולשקף את אופי החל״צ. בדקו שהנוסח עומד בדרישות הדין.
- מבנה הממשל. דירקטוריון, אסיפה כללית ובעלי תפקידים לפי חוק החברות. חובות הזהירות והנאמנות של דירקטורים הן חלק מהתמונה, ולכן חשוב להבין מראש מה מצופה.
- דיווחים. חל״צ מדווחת ומחזיקה פנקסים לפי חוק החברות. חובות הדיווח של חל״צ הושוו לאלה של עמותה, אך יש הבדלים שמקורם בחוק השונה, ולכן בדקו מול הרשם.
- מעמד לצורכי מס ולתורמים. הרישום כחל״צ אינו מבטיח הטבות מס. מעמד כזה הוא הליך נפרד מול רשות המסים.
- מעבר בין צורות. אם יש לכם עמותה וחשבתם על חל״צ, או להפך, בדקו אם אפשר להמיר ואיך, ומה קורה לנכסים, לחוזים ולעובדים.
מסמכים חשובים
תקנון החברה, תעודת התאגדות, פרוטוקולי הדירקטוריון והאסיפה, הסכמים בין בעלי העניין והדוחות שהוגשו לרשם.
טעויות נפוצות
- התייחסות לחל״צ כחברה מסחרית רגילה, כולל חלוקת הטבות לבעלי עניין בדרך שאינה מותרת.
- אי הבנה של חובות נושאי המשרה בחברה, שנגזרות מדין החברות ולא מחוק העמותות.
- הנחה שאפשר לגייס תרומות עם הטבות מס מיד עם ההתאגדות.
הצעד הבא
אם אתם שוקלים חל״צ, ביקשו מעורך דין להשוות בכתב בינה לבין עמותה, לפי המטרה, שיטת המימון והמבנה שאתם רוצים. אם כבר הקמתם, בדקו שהתקנון והפרקטיקה מתיישבים.
מצב רביעי: אגודה שיתופית, הקמה וחברות
אגודה שיתופית מתאימה כשהחברים עצמם הם עיקר העניין: רוכשים יחד, משווקים יחד, מחזיקים נכס או נותנים שירות זה לזה. לכן שאלות החברות והזכויות והחובות של חבר חשובות כאן יותר מבעמותה רגילה.
מה לבדוק קודם
- סוג האגודה. חקלאית, דיור, אשראי, שירותים או סוג אחר. הסוג משפיע על הדין החל, על הרשם המפקח ועל תנאי חברות מיוחדים.
- התקנון. מי חבר, מה חבר חייב לשלם או להשקיע, איך סופרים קולות ומה קורה כשחבר עוזב. באגודות מסוימות החבר כפוף גם להסדרים כלכליים, כגון השתתפות בהוצאות או זכויות בנכסים.
- אחריות החברים. קבעו מראש מהי אחריותם לחובות האגודה, כי זה תלוי במבנה ובתקנון.
- הרשם. רשם האגודות השיתופיות בוחן את הבקשה לרישום ומפקח על פעילות האגודה. בקשות עשויות להידרש לתיקון.
- עסקאות בין חבר לאגודה. מי מאשר אותן, כדי לא להיקלע לניגוד עניינים.
מסמכים חשובים
תקנון, רשימת החברים, פרוטוקולי אסיפות, הסכמים בין החברים לאגודה, מסמכי נכסים וכל החלטה שנוגעת לזכויות כלכליות של חברים. שמרו גם הודעות שנשלחו לחברים לפני אסיפה.
טעויות נפוצות
- הנחה שהתקנון הוא רק מסמך פורמלי ושאפשר להתנהל לפי מה שנהוג. כשצץ סכסוך, מה שכתוב הוא מה שקובע.
- קבלת חברים חדשים בלי הליך מסודר ובלי תיעוד, ואז מחלוקת על מעמדם.
- שינוי הסדר כלכלי בין החברים בהחלטת ועד בלי אסיפה, כשהתקנון דורש אסיפה.
הצעד הבא
אם אתם בשלב ההקמה, כתבו לחברים מסמך הסכמות לפני הבקשה לרשם. אם אתם חברים בגוף קיים, קבלו את הנוסח העדכני של התקנון ואת פרוטוקולי השנתיים האחרונות לפני שמתייעצים.
מצב חמישי: ניהול תקין, דוחות ואישורים
ארגון קיים צריך לעמוד בדרישות שוטפות. כך נראה היום־יום, והשאלה הנפוצה היא אישור ניהול תקין ומה גורם לכך שלא מקבלים אותו.
מה לבדוק קודם
- מה הארגון חייב להגיש ומתי. דוחות כספיים ודוחות פעילות לפי הצורה המשפטית. בדקו מול הרשם או עורך דין מה נדרש ובאילו מועדים. מועדים אלה עשויים להיות קצרים ומחמירים.
- פרוטוקולים וספרים. האם האסיפות התקיימו כנדרש, האם נרשמו החלטות ואם הספרים מעודכנים.
- אישור ניהול תקין. מממנים וגופים ציבוריים רבים דורשים אותו. כדי לקבל אותו נבדקים בין היתר הגשת דוחות, קיום מוסדות והתנהלות לפי התקנון.
- ועדת ביקורת או גוף דומה. האם היא פועלת בפועל או רק קיימת על הנייר.
- ביקורת חשבונות. חלק מהארגונים חייבים בהליכי ביקורת מקצועיים, והחובה תלויה בגודל ובצורה.
מסמכים חשובים
דוחות כספיים, פרוטוקולים של כל המוסדות, דוחות ועדת ביקורת, אישור הניהול התקין האחרון, הסכמי מימון והתכתבות עם הרשם.
טעויות נפוצות
- הגשת דוחות באיחור והימנעות מתיקון, מה שמצטבר לבעיה שמעכבת אישור ומעמידה מממנים בספק.
- רישום תשלומים בלי קבלות או בלי החלטה מתועדת.
- ניהול כל הארגון דרך אדם אחד, בלי חלוקת תפקידים ובלי בקרה.
הצעד הבא
הכינו רשימת בקרה שנתית: מועדי דוחות, אסיפות נדרשות, חידוש אישורים. אם אתם מפגרים, אל תחכו שהרשם או המממן יפנו אליכם. ברוב המקרים עדיף לפנות ראשונים ולהסדיר.
מצב שישי: כסף, שכר וניגוד עניינים אצל נושאי משרה
זה אחד המקומות שבהם בעיות נולדות: מנכ״ל שמקבל שכר ללא אישור, חבר ועד שחברה שלו מספקת שירות לעמותה, קרוב משפחה שמועסק, הלוואה לארגון מכיסו של אחד הוועד.
מה לבדוק קודם
- מי רשאי לאשר. בעמותה, האסיפה הכללית היא שמחליטה אם לשלם גמול לחברי ועד, והחוק אוסר על מי שנותן לעמותה שירותים בשכר, שלא כחבר ועד או כחבר ועדת ביקורת, לכהן בוועד או בוועדת הביקורת. התקנון והדין קובעים גם אילו גופים מאשרים תשלום או עסקה עם נושא משרה או קרוב שלו, ולכן אל תסתמכו על אישור בדיעבד.
- גילוי. האם נושא המשרה גילה את הקשר שלו לעסקה לפני ההצבעה, והאם נרשם בפרוטוקול. לפי הנחיות הרשם, מי שנמצא בניגוד עניינים בעניין מסוים נדרש להימנע מהשתתפות בדיונים ומהבעת עמדה באותו עניין.
- סבירות. לפי הנחיות הרשם, שכר בלתי סביר עלול למנוע אישור ניהול תקין ולהיחשב לחלוקת רווחים אסורה. בדקו אם התשלום הוגן ומנומק, אם בוצעה השוואה לשוק ואם ההחלטה שקולה.
- המממן. חוזי תמיכה מגבילים לעיתים סוגי הוצאות ותשלומים, ואי עמידה בהם עלולה לפגוע בתמיכה.
מסמכים חשובים
פרוטוקולים עם החלטות על תשלום, הסכמי העסקה או שירות, הצהרות ניגוד עניינים, חשבוניות והשוואות מחיר.
טעויות נפוצות
- תשלום ללא החלטה מתועדת, או החלטה שחתום עליה מי שמרוויח ממנה.
- העסקת קרובים בלי הליך הוגן ובלי בדיקה של הכללים החלים.
- הנחה ש״זה ארגון קטן ולכן אפשר להתפשר על ההליך״. דווקא בארגון קטן הקרבה בין האנשים מקשה על הפרדת התפקידים.
הצעד הבא
אם כבר קיים תשלום או עסקה בעייתיים, אל תמחקו ואל תשכתבו פרוטוקולים. פנו לעורך דין כדי לבדוק אם אפשר לתקן, לאשר מחדש או לדווח, ולפי איזה הליך.
מצב שביעי: מחלוקת בתוך הארגון, בין חבר, ועד ורשם
חבר שנדחה, חבר שהוצא, ועד שמסרב לכנס אסיפה, או קבוצה שמבקשת להחליף את הוועד. אלה מחלוקות שמתרחשות בתוך הארגון, בין אנשים שמכירים זה את זה.
מה לבדוק קודם
- מה כתוב בתקנון. יש בו לרוב דרך ליישוב מחלוקות: גוף ערעור, אסיפה או בוררות. בדקו אם חובה למצות את הדרך הפנימית לפני שפונים החוצה.
- האם ההחלטה התקבלה כדין. האם הזימון נשלח כנדרש, האם היה מניין, האם ההצבעה נעשתה כפי שהתקנון קובע.
- האם יש זכות להליך הוגן. בתקנון המצוי של עמותה, הוועד אינו מציע להוציא חבר אלא לאחר שנתן לו הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו, ובחלק מהטעמים גם לאחר התראה וזמן סביר לתיקון. בתקנון אחר, בדקו מה נקבע בו.
- לאן אפשר לפנות. לרשם: בעמותה, אם יש יסוד להניח שהיא אינה מקיימת את החוק, את התקנון או את מטרותיה, הרשם רשאי לפתוח בחקירה, גם לבקשת רבע מהחברים או ועדת הביקורת. באגודה שיתופית, תקנות האגודה יכולות להפנות סכסוכים להכרעת הרשם או לבורר. לבית המשפט, כשצריך צו או הכרעה. לבורר, אם התקנון קובע בוררות. הבחירה תלויה בצורה המשפטית ובסוג הסעד.
- הדרישה בכתב. בקשה לכינוס אסיפה, לעיון במסמכים או לתיקון מצב צריכה להיעשות בכתב, עם הנימוקים, וכדאי לשמור הוכחה למסירה. בעמותה, ועדת הביקורת או עשירית מהחברים רשאים לדרוש מהוועד כינוס אסיפה שלא מן המניין. אם הוועד לא כינס אותה תוך 21 ימים, הדורשים רשאים לכנסה בעצמם, והרשם רשאי לכנסה או למנות מי שיכנס אותה.
מסמכים חשובים
התקנון העדכני, פרוטוקולים, הזימונים, הודעות לחברים, ההחלטה שמתנגדים לה והתכתבות שמראה מי ידע מה ומתי.
טעויות נפוצות
- פנייה לבית משפט לפני שבדקו אם התקנון דורש הליך פנימי או בוררות.
- איסוף ראיות בדרכים שאינן הוגנות, למשל פנייה למסמכים סודיים בלי הרשאה.
- הסלמה בקבוצות הודעות, שהופכת מחלוקת עניינית לעימות אישי ומקשה על פשרה.
הצעד הבא
העריכו תחילה אם אפשר לפתור בשיחה או בתיווך. אם לא, בקשו מעורך דין לבדוק את התקנון, את תקינות ההחלטה ואת הנתיב המתאים, לפני שמגישים תלונה או תביעה.
מצב שמיני: משבר, חקירה, פירוק וסגירה
לעיתים הארגון נקלע לחובות, שיתוק או משבר שלטון, וצעדים חריגים עולים על השולחן: חקירה של הרשם, פירוק או סגירה מסודרת.
מה לבדוק קודם
- מה המצב הכלכלי. האם הארגון יכול לשלם את חובותיו, ואילו חובות יש לעובדים, לספקים ולרשויות. חובות כלפי עובדים הם נושא רגיש שדורש זהירות.
- מי מוסמך. בעמותה, פירוק מרצון נקבע בהחלטת האסיפה הכללית (ברוב של שני שלישים, לאחר הודעה מראש לכל החברים) ולאחר שרוב חברי הוועד הצהירו לרשם על כושר פירעון. פירוק בצו נדון בבית המשפט המחוזי לפי בקשת הרשם, היועץ המשפטי לממשלה או נושה, ובעילות שבחוק. באגודה שיתופית הרשם הוא שנותן את צו הפירוק. לא כל משבר מצדיק צעד כזה.
- אחריות נושאי משרה. בארגון שנקלע לקשיים יש לבדוק מה חובות הוועד או הדירקטוריון, ולהימנע מצעדים שעלולים לפגוע בנושים או להצטייר כהעדפה של בעלי עניין.
- נכסי הארגון. בעמותה, נכסים שנותרו לאחר פירעון החובות מטופלים לפי התקנון, ובלבד שלא יחולקו לחברים או למייסדים ולא יועברו למטרות שאינן קרובות למטרות העמותה. בחל״צ יש בחוק החברות איסור על חלוקת רווחים. באגודה שיתופית הדין והתקנון קובעים את הסדר.
- חלופות. לעיתים אפשר לפתור בהסדר עם נושים, במיזוג עם ארגון דומה (מיזוג בין עמותות, או בין עמותה לחל״צ, טעון אישור בית המשפט המחוזי) או בהחלפת הנהגה, ולא בסגירה.
מסמכים חשובים
דוחות כספיים, רשימת חובות ונושים, חוזי העסקה, חוזי מימון, נכסים רשומים, פרוטוקולים והתכתבות עם הרשם או עם נושים.
טעויות נפוצות
- המשך פעילות והתחייבויות חדשות כשברור שאין מקור לשלם.
- העברת נכסים או כספים בין הארגון לבעלי תפקידים בלי הליך.
- הימנעות מלפנות לעורך דין עד שהליך כבר נפתח נגדכם.
הצעד הבא
לפני החלטה על סגירה, תעדו את המצב והתייעצו עם עורך דין שמבין את הצורה המשפטית של הארגון שלכם. הליכי פירוק וסגירה הם מורכבים ותלויים בנסיבות.
אחריות אישית של נושאי משרה והחברים: מה כדאי להבין מראש
שאלה שחוזרת אצל מתנדבים וחברי ועד היא האם הם חשופים אישית. התשובה הכנה היא שזה תלוי. העמותה, החל״צ והאגודה הן ישויות משפטיות נפרדות, ולכן ככלל החובות הן של הארגון. אבל נושאי משרה כפופים לחובות כלפי הארגון. בעמותה, חברי הוועד חייבים לפעול לטובת העמותה במסגרת מטרותיה ובהתאם לתקנון ולהחלטות האסיפה הכללית, ולפי הנחיות הרשם, במקרים קיצוניים של רשלנות חמורה או הפרת חובות, למשל חלוקת רווחים אסורה, בית המשפט עשוי לחייב חבר ועד לשאת אישית בנזקי העמותה, כולם או חלקם.
מה קובע את התמונה? קודם כול הצורה המשפטית, כי חל״צ כפופה לחוק החברות, ואילו בעמותה ובאגודה מדובר בחוק ובפקודה הרלוונטיים וגם בתקנון. שנית, תפקידכם בפועל: מי שחתם, אישר או היה אחראי על תחום מסוים נמצא במקום אחר ממי שנשא תפקיד סמלי. שלישית, התנהלותכם: מי שביקש מידע, הצביע בעניין, תיעד התנגדות ופעל בתום לב עומד בדרך כלל טוב יותר ממי שלא שאל דבר.
צעדים מעשיים שכדאי לשקול לפני קבלת תפקיד:
- לבקש לעיין בתקנון, בדוחות האחרונים ובפרוטוקולים לפני שמסכימים להיכנס לוועד.
- לשאול אם קיים ביטוח נושאי משרה ומה הוא מכסה ומה לא.
- לבדוק אם הארגון נותן שיפוי לנושאי משרה והאם הוא מעוגן כדין. לפי הנחיות הרשם, חוק העמותות אינו קובע הוראות בעניין שיפוי וביטוח, ובעמותה אפשר להסדיר זאת בתקנון ובאישור האסיפה הכללית, לפי ההסדרים החלים על חל״צ.
- לוודא שיש חלוקת תפקידים ברורה, ושמי שמחזיק בכסף אינו גם מי שמבקר אותו.
- לתעד התנגדות, כשיש לכם התנגדות להחלטה.
אותו היגיון חל גם על חברים רגילים באגודה שיתופית: הפקודה מאפשרת לרשום אגודה בערבון מוגבל או שלא בערבון מוגבל, ולכן היקף חשיפתם לחובות האגודה תלוי במבנה האגודה ובתקנון. לפני שמצטרפים או חותמים על התחייבות כספית, בררו את אחריותכם בכתב.
ההליך שלב אחר שלב, מהיום הראשון ועד הסיום
אין מסלול אחד לכל המצבים, אבל אפשר לתאר את הרצף הרגיל במילים, בלי להבטיח משכי זמן.
- מבררים איזה מצב זה. האם אתם בהקמה, בניהול שוטף, במחלוקת או במשבר. התשובה קובעת את כל השאר.
- משיגים את המסמכים המכוננים. התקנון העדכני עם כל התיקונים ואישורי הרשם. בלעדיהם אי אפשר להעריך דבר.
- מזהים את הצורה המשפטית ואת הרשם המפקח. עמותה, חל״צ או אגודה, ואיזה סוג אגודה.
- בודקים מועדים. מועדי הגשה, מועדי ערעור ומועדי כינוס. אם יש מועד שקצר או מחמיר, זה משנה את סדר הפעולות.
- אוספים תיעוד ומארגנים אותו לפי סדר זמנים. פרוטוקולים, מסמכים, חשבוניות והודעות.
- פונים בכתב. לוועד, לאסיפה, לרשם או לצד השני, לפי המצב. פנייה בכתב מתעדת ומבהירה.
- מנסים הסדר. שיחה, תיווך או הליך פנימי לפי התקנון. הרבה מחלוקות מסתיימות כאן.
- מגישים בקשה, תלונה או תביעה. אם צריך, לרשם או לבית משפט, לפי הנתיב המתאים. כאן חשוב להיעזר בעורך דין.
- מיישמים את התוצאה. תיקון תקנון, החלפת הנהגה, הסדר כספי, דיווח מתוקן או סגירה מסודרת.
- מסדרים את הארגון לעתיד. נוהלי עבודה, לוח שנה של חובות, חלוקת תפקידים והדרכה לוועד.
בסוף ההליך הארגון צריך להיות מסודר יותר ממה שהיה, גם אם לא הכול הסתיים כפי שקיוויתם. כדאי לקבוע מי יעקוב אחרי יישום ההחלטות, כדי שהבעיה לא תחזור.
מה משפיע על העלות ועל משך הזמן
אי אפשר לומר מראש כמה תעלה פעולה ומה משך הזמן שלה, אבל אפשר לזהות מה מגדיל או מקטין אותם.
- הצורה המשפטית. כל צורה כוללת הליכי רישום ודיווח שונים, ולכן המורכבות משתנה.
- איכות המסמכים. תקנון ברור, פרוטוקולים מסודרים וספרים מעודכנים מקצרים בדיקות. מסמכים חסרים מעלים עלות, כי צריך לשחזר.
- רמת המחלוקת. מחלוקת שאפשר להסדיר בשיחה שונה מהותית מהליך משפטי מלא.
- מספר הצדדים והגופים. ככל שיש יותר חברים, ועדים ורשויות מעורבים, כך התיאום ארוך יותר.
- דחיפות. כשצריך צו דחוף או כשיש מועד קרוב, מתאפשרות פחות חלופות.
- סוג הפעילות. ארגון שמעסיק עובדים, מחזיק נכסים או מקבל מימון ציבורי נושא חובות נוספות.
- מצב כלכלי. ארגון שיש לו חובות או נושים דורש טיפול מורכב יותר.
- שיתוף פעולה של הצדדים. נכונות לפשרה ולמסירת מסמכים בזמן חוסכת זמן ועלות.
כדאי גם להבחין בין עלות חד־פעמית, כמו הקמה או תיקון תקנון, לבין עלות מתמשכת של ליווי שוטף, ייעוץ בישיבות ובדיקת הסכמים. ארגון שמשקיע בסדר מראש משלם בדרך כלל פחות על כיבוי שריפות מאוחר יותר, אך אין בכך הבטחה, והדבר תלוי בנסיבות. לעיתים גם גורמים מחוץ לעורך הדין משפיעים על העלות, כמו אגרות, שירותי רואה חשבון או חוות דעת מקצועית, ושווה לשאול מי נושא בהן.
בפגישה הראשונה בקשו מעורך דין הסבר על שלבי העבודה, על מה שהוא מצפה שיידרש ממכם ועל האופן שבו תחויבו, ובקשו אותו בכתב.
מסמכים וראיות לאסוף
אספו את הרשימה הבאה ושמרו אותה במקום אחד, בעותק דיגיטלי ובעותק מודפס.
מסמכים בסיסיים
- התקנון העדכני עם כל התיקונים והאישורים של הרשם.
- תעודת רישום, ובחל״צ תעודת התאגדות.
- רשימת חברי ועד, דירקטורים ובעלי תפקידים, עם תאריכי מינוי.
- רשימת החברים ומעמדם.
- אישור ניהול תקין אחרון, אם יש.
מסמכים שוטפים
- פרוטוקולים של האסיפות הכלליות, הוועד וועדת הביקורת.
- זימונים להצבעות והודעות לחברים.
- דוחות כספיים ודוחות פעילות שהוגשו, ואישורי הגשה.
- דפי בנק, קבלות וחשבוניות.
- הסכמי העסקה, הסכמי שירות והסכמי מימון.
לפי המצב
- במחלוקת: ההחלטה שנויה במחלוקת, ההתכתבות סביבה, ראיות להודעה שנשלחה או לא נשלחה.
- בשאלות כסף: החלטות על שכר ותשלומים, הצהרות ניגוד עניינים, הצעות מחיר.
- במשבר: רשימת חובות ונושים, נכסים והתחייבויות עתידיות.
- בהקמה: טיוטת תקנון, רשימת מייסדים ותיאור הפעילות.
שמרו כל מסמך כפי שהוא, אל תתקנו נוסחים ואל תוסיפו תאריכים בדיעבד. מסמך שנראה מתוקן עלול לפגוע באמינות כל התיק.
טעויות נפוצות ודגלים אדומים
הטעויות שחוזרות הן פשוטות, והן עולות ביוקר כשמצטברות.
- ניהול לא כתוב. החלטות שלא נרשמו, פרוטוקולים שנכתבו שנים אחרי.
- ערבוב בין הכספים של הארגון לכספי אנשים. תשלומים דרך חשבונות פרטיים, מזומן בלי תיעוד.
- אדם אחד שמחזיק הכול. מנכ״ל או גזבר שאין מי שיבקר אותם.
- הימנעות מדוחות ומאסיפות. מה שנדחה צובר חריגה שמסבכת הכול.
- הסתמכות על מילה בעל פה. הבטחות של הוועד שלא עוגנו בהחלטה.
- פנייה לרשם או לבית משפט בלי לבדוק את התקנון.
- הבטחת הטבות מס לתורמים לפני שבדקתם את המעמד שיש לכם.
- התעלמות מדרישה רשמית. מכתב מהרשם, ממממן או מעורך דין שלא נענה.
דגלים אדומים שמצדיקים לפנות לעורך דין בלי דיחוי: איום בהליך משפטי, פנייה מהרשם, חשד לתשלום לא מאושר לנושא משרה, מחלוקת על תוקף של אסיפה או הצבעה, חובות לעובדים או לרשויות והליך פירוק או חקירה שהרשם פתח.
מתי חייבים עורך דין, איך בוחרים ומה שואלים בפגישה
אפשר לנהל חלק מהעניינים בלי עורך דין, בעיקר בארגון קטן ובמצב שקט. עם זאת, יש מצבים שבהם כדאי להיעזר בו, ובחלקם ההיעזרות כמעט הכרחית:
- בהקמה, כשמנסחים תקנון או בוחרים בין צורות.
- כשיש מחלוקת על כוח של החלטה, אסיפה או הוצאת חבר.
- כשיש תשלום או עסקה עם נושא משרה או קרוב.
- כשמתקבלת פנייה רשמית מהרשם או כשנפתח הליך.
- כשהארגון בקושי כלכלי ושוקלים הסדר, פירוק או הפסקת פעילות.
איך בוחרים
חפשו עורך דין שמכיר את הצורה המשפטית שלכם, כי הדין בעמותה שונה מזה שבחל״צ ובאגודה. שאלו אם יש לו ניסיון עם רשם העמותות, רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין. בדקו שהוא מסביר ברור, אינו מבטיח תוצאות ומפריד בין מה שידוע לבין מה שתלוי בנסיבות. שימו לב גם לשאלת ניגוד עניינים בין הארגון לבין אנשים הקשורים אליו, ובררו מי הלקוח של עורך הדין.
שאלות לפגישה הראשונה
- מי הלקוח שלך, הארגון או אני אישית, ומה ההשלכה?
- מה לדעתך הצורה המשפטית והרשם הרלוונטיים אצלנו?
- אילו מסמכים אתה צריך ממני ובאיזה סדר?
- אילו מועדים עלולים להיות קצרים או מחמירים במקרה שלנו?
- מהם הנתיבים האפשריים ומה היתרון והחיסרון של כל אחד?
- איזה סיכון קיים, ומה אי אפשר לדעת בשלב זה?
- איך תעדכן אותי, ומה יהיה אופן החיוב?
מילון קצר של מונחים
- עמותה (Amuta): תאגיד ללא מטרת רווח שמוקם לפי חוק העמותות.
- חברה לתועלת הציבור, חל״צ (Public Benefit Company): חברה שמטרתה ציבורית ואינה מחלקת רווחים.
- אגודה שיתופית (Cooperative Society): התאגדות של חברים למטרה משותפת, שמוסדרת בפקודת האגודות השיתופיות.
- רשם (Registrar): הגורם שמפקח על הרישום והדיווח של סוג הארגון.
- תקנון (Articles or Bylaws): המסמך המכונן שקובע את המטרה, את המוסדות ואת כללי ההתנהלות.
- אסיפה כללית (General Assembly): מוסד החברים, שמקבל החלטות מרכזיות כמו בחירת הוועד ושינוי תקנון.
- ועד או דירקטוריון (Board): הגוף שמנהל את הארגון בפועל.
- ועדת ביקורת (Audit Committee): גוף שבודק את תקינות הניהול והכספים.
- נושא משרה (Office Holder): מי שממלא תפקיד ניהולי בכיר בארגון, כמו חבר ועד, דירקטור או מנכ״ל.
- ניהול תקין (Proper Management): עמידה בדרישות הניהול והדיווח, שמעידה עליה אישור מהרשם.
- ניגוד עניינים (Conflict of Interest): מצב שבו לנושא משרה יש אינטרס אישי שמתנגש באינטרס הארגון.
- חוקר (Investigator): מי שהרשם מסמיך או ממנה כדי לחקור את דרך ניהולה של עמותה ואת פעולותיה הכספיות.
- פירוק (Dissolution or Liquidation): סיום הפעילות והסדרת הנכסים והחובות.
מה עושים בארבעים ושמונה השעות הקרובות
אתם לא צריכים לפתור הכול היום. הצעדים הבאים יעזרו לכם להגיע לפגישת ייעוץ מוכנים.
- זהו את הצורה המשפטית שלכם ואת הרשם המפקח.
- הוציאו את התקנון העדכני ואת הפרוטוקולים של השנה האחרונה.
- רשמו בכתב מה קרה, מי מעורב, ומה אתם רוצים שיקרה. עשו זאת בדף אחד, לפי סדר זמנים.
- בדקו אם יש מועד קרוב: דוח שצריך להגיש, אסיפה שצריך לכנס או הליך שנפתח נגדכם. אם כן, ייתכן שאין זמן להמתין.
- עצרו פעולות שאי אפשר להחזיר, כמו תשלום חריג, הצבעה בעניין שבו יש לכם עניין, או מחיקת מסמכים.
- אל תסלימו. הימנעו מהודעות רגשיות בקבוצות ומהאשמות פומביות.
- קבעו ייעוץ עם עורך דין שמכיר את הצורה המשפטית שלכם.
אם תרצו, CoPartner AI יכולה לחבר אתכם עם עורך דין מתאים מתוך רשת עורכי הדין שלה, בהתאם לצורה המשפטית ולסוג המצב. המדריך הוא מידע כללי בלבד, והוא אינו מחליף ייעוץ משפטי פרטני.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין עמותה לחברה לתועלת הציבור?
עמותה מוקמת לפי חוק העמותות ורשומה אצל רשם העמותות, וחברה לתועלת הציבור מוקמת לפי חוק החברות ורשומה אצל רשם החברות. חל״צ נרשמת גם בפנקס שמנהל רשם ההקדשות. שתיהן פועלות ללא חלוקת רווחים, אבל המבנה והדין החל עליהן שונים. הבחירה תלויה במטרה, בגיוס ההון, בצורת המימון ובמבנה הממשל שאתם רוצים, ולכן כדאי להשוות עם עורך דין לפני ההקמה.
האם עמותה יכולה להעסיק עובדים ולהרוויח כסף?
כן. עמותה רשאית להעסיק עובדים ולהפיק הכנסות, והאיסור הוא על חלוקת רווחים לחברים. ההכנסות צריכות לשרת את מטרות העמותה לפי התקנון. תשלומים לנושאי משרה ולקרובים כפופים לכללים מחמירים, ולכן יש לתעד אישורים ולבדוק מראש.
חבר ועד בעמותה, האם אני אחראי אישית לחובות?
ככלל, העמותה היא ישות משפטית נפרדת, אבל נושאי משרה עלולים לשאת באחריות אישית במצבים מסוימים, למשל הפרת חובות, רשלנות חמורה או השתתפות בחלוקת רווחים אסורה. ההיקף תלוי בנסיבות ובדין החל, ובשאלה אם יש ביטוח נושאי משרה. כדאי לבדוק זאת לפני שמקבלים תפקיד, ולא רק כשכבר נוצרה בעיה.
מהו אישור ניהול תקין ולמה צריך אותו?
זהו אישור שנותן רשם העמותות לעמותה או לחל״צ שהגישו את המסמכים הנדרשים ועומדות בדרישות הניהול התקין. גופים ציבוריים ומממנים רבים מבקשים אותו כתנאי לתמיכה או לתקצוב. הדרישות והמועדים מתעדכנים, ולכן בדקו מול הרשם או עורך דין מה נדרש כדי לקבל אותו ולשמור עליו.
מה עושים כשהוועד לא מכנס אסיפה כללית?
התקנון והדין קובעים מתי חייבים לכנס אסיפה ומי רשאי לדרוש זאת. בעמותה, הוועד חייב לכנס אסיפה שלא מן המניין לפי דרישה בכתב של ועדת הביקורת או של עשירית מהחברים. אם הוועד לא כינס אותה תוך 21 ימים, הדורשים רשאים לכנסה בעצמם, והרשם רשאי לכנסה או למנות אדם שיכנס אותה. פנו בכתב, פרטו את הבקשה ושמרו עותק. באגודה שיתופית ההסדר שונה, ולכן בדקו את הפקודה ואת תקנות האגודה.
אפשר להוציא חבר מעמותה או מאגודה שיתופית?
רק מהטעמים ובהליך שהתקנון והדין מתירים. בתקנון המצוי של עמותה, למשל, הוועד אינו מציע לאסיפה הכללית להוציא חבר אלא לאחר שנתן לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו. אם אתם צד להליך כזה, בין שאתם הארגון ובין שאתם החבר, קראו את הנוסח המדויק של התקנון והתייעצו לפני שההחלטה הופכת לסופית.
איך יודעים אם אגודה שיתופית מתאימה לנו?
אגודה שיתופית מתאימה לקבוצה שרוצה לפעול יחד לאינטרסים כלכליים משותפים, כשלכל חבר מעמד של שותף ולא של בעל הון בלבד. יש סוגים שונים של אגודות, והדין והפיקוח תלויים בסוג ובתחום הפעילות. עורך דין יכול להשוות בין אגודה לבין עמותה, חברה או הסדר חוזי פשוט יותר.
מה זה חוקר או מפרק, ומתי ממנים אותם?
בעמותה, הרשם רשאי לפתוח בחקירה אם יש לו יסוד סביר להניח שהעמותה אינה מקיימת את החוק, את התקנון או את מטרותיה, ביוזמתו או לבקשת רבע מהחברים, ועדת הביקורת או היועץ המשפטי לממשלה, ולהסתייע בחוקר חיצוני. פירוק מרצון נקבע בהחלטת האסיפה הכללית, ופירוק בצו נדון בבית המשפט המחוזי לפי בקשת הרשם, היועץ המשפטי לממשלה או נושה, בנסיבות שבחוק. באגודה שיתופית צו הפירוק ניתן בידי הרשם. אלה צעדים חריגים. אם אתם מתמודדים עם בקשה כזו או שוקלים להגיש אותה, פנו לעורך דין בלי דיחוי.
מה קורה לכספי העמותה כשהיא מתפרקת?
בפירוק, נכסי העמותה שנותרו לאחר פירעון החובות מטופלים לפי התקנון, ובלבד שלא יחולקו לחברי העמותה או למייסדיה ולא יועברו למטרות שאינן קרובות למטרותיה. אם אין הוראה מתאימה, בית המשפט קובע מטרה קרובה. לפני שמחליטים על סגירה, בררו כיצד מסדירים חובות, עובדים ונכסים, ומי מוסמך לטפל בכך.
אנחנו עמותה קטנה, האם צריך עורך דין מההתחלה?
אין חובה בדרך כלל, אבל הבחירות בהקמה, בתקנון ובממשל משפיעות לאורך שנים, ותיקון מאוחר יותר עשוי להיות מורכב. אפשר להתייעץ בנקודות קריטיות בלבד, כמו התקנון, תשלומים לנושאי משרה והליכים מול הרשם, ולא לנהל את כל העמותה דרך עורך דין.
תורם ביקש קבלה להטבת מס, אפשר לתת?
הטבות מס לתורמים תלויות במעמד שהעמותה קיבלה מרשות המסים ובתנאים שנקבעו לו. אל תבטיחו הטבה ואל תנפיקו קבלות לפי מה שנהוג אצל אחרים. בדקו את המעמד שיש לכם בפועל ואת הדרישות העדכניות, ובמקרה של ספק התייעצו עם רואה חשבון או עורך דין.
מה ההבדל בין מחלוקת פנימית בעמותה לתלונה לרשם?
מחלוקת פנימית מוכרעת קודם כול לפי התקנון, למשל בגופי הערעור הפנימיים או באסיפה כללית. פנייה לרשם מתאימה במצבים שבהם נטען כי הארגון חורג מהדין, מהתקנון או מכללי הניהול התקין. אילו סמכויות יש לרשם בכל מקרה, ומה בית המשפט יכול לעשות, תלוי בצורה המשפטית ובנסיבות.